מרי יעקב בן נתנאל בן פיומי היה מגדולי חכמי תימן, וכנראה, מנהיג יהודי תימן בזמנו של הרמב"ם במאה הי"ב. הוא זה ששלח את המכתב לרמב"ם, והרמב"ם כתב לו את אגרת תימן המפורסמת.
סבירות גבוהה כי חי בצנעא, שכן אם היה נגיד בעדן הרמב"ם היה מכנהו ומזכיר את מקומו עדן, כפי שמופיע בקטעי הגניזות. גם בהפניות אל נגידי ואנשי עדן מצוין המקום. ועוד, מתוך לשונו וסגנונו הסיק הר"י קאפח כי חי בצנעא.
אביו...
מרי יעקב בן סלים היה חכם, ומגדולי המתרימים בתימן ובעולם היהודי לישיבת ארץ ישראל במאה הי"ב. הוא ידוע ממסמכי הגניזה.
בגניזה נמצא מכתבו, מהעיר אלגווה, אל חלפון בן נתנאל הלוי, בזמן ששהה בעיר עדן לרגל מסחרו. מהמסמך ניתן ללמוד, כי עזב את עדן, מפני שמרד בשלטון נגיד היהודים ר' מצ'מון בן יפת, ולא רצה להיות מעורב במחלוקת הגדולה.
מהמכתב ניתן ללמוד גם על סכומי עתק שתרמו יהודי תושבי הכפרים...
מרי יעקב בן סעדיה כתב במאה הי"ט חיבור בשם @44"קני גן עדנים"@55, העוסק בליקוט טעמים מספרי קבלה בנושאים שונים כמו: ציצית, תפילין, תפילה ושבת. כולל גם טעמים עפ"י הפשט.
בכה"י ע"ד דפים. עפ"י הערכה חי במאה הי"ט, ולא ידוע מקומו. שם הספר "קני גן עדנים" עולה במספרו כשם המחבר "יעקב בן א"א סעדיה".
מרי יעקב בן סעדיה היה דיין וראב"ד בישוב אלקאהרה ממערב לאזור מעבר ואניס בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות לרב אברהם קוק, אשר שלח את שאלותיו לחכמי תימן באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובה מיום שישי, כ"ז בטבת תרע"א (1911). הוא חתום ראשון, ואחריו חתומים מרי אברהם יעקב ומרי אהרן אברהם.
ר' יעקב בן סעדיה בן מסעוד בן עמרם העתיק את הלכות הרמב"ם ספר משפטים בשנת ר"נ (1490) בישוב בית אלגראבי מצפון לצנעא.
בכה"י ע"ו דפים.
השלמת ההעתקה הייתה בחודש אב ע"י ר' סעדיה בן יעקב, ואולי הם אב ובנו. בכתיבה מאוחרת יותר כתוב: "נכתב על שם יפת בן סעדיא... כתיבת... נתן בן דוד בר' חיים בן דוד... המבין" (דף 76 ב').
עפ"י הלשון בקולופון, יתכן ור' יעקב בן סעדיה הוא המזמין והמממן...
מרי יעקב בן עמרם (משתא?) נולד במחצית השנייה של המאה הט"ז במחוז שרעב. הוא חי ופעל בזמנו ובמקומו של המשורר המפורסם ר' ישראל בן יוסף.
שמו ידוע ממספר שירים ופיוטים אשר נשתמרו בידינו. הוא מוזכר בקשר לר' יוסף בן ישראל ובניו, וכנראה, שנמנה על חבל המשוררים לבית משתא.
ר' יוסף בן ישראל משבח אותו בפתיחה לשיר "יצו האל לחסדו ממרומים". משירים אלו ניתן ללמוד, כי מרי יעקב בן עמרם היה תלמיד...
ר' יעקב בן שלמה היה מנהיג בעיר חמדה שבמרכז תימן בסוף המאה הט"ז. הוא חתום על שטר בשנת שנ"ב (1592), העוסק בפשרה הקשור בדאוד בן עואץ. המנהיג הנוסף החתום הוא מרי סעדיה בן שלמה עזירי. יתכן ושני החותמים חתמו בתור עדים ולא מנהיגים.
מרי יעקב בן שלמה היה דיין בבי"ד של הישוב חמיאר שבמחוז שרעב בשנת תס"ח (1708), בראשות מרי שמעון שבזי, בנו של המשורר הלאומי, מרי שלום שבזי. שימש דיין שני בהרכב.
הוא ידוע לי מחתימתו על פסק דין של בי"ד חמיאר, המאשר לאפוטרופוס של יתומים למכור כתב יד של העתקת פירוש רבינו בחיי לתורה אשר שיעבד אביהם לצורך חובו. מכירת כה"י נעשתה ביום רביעי, ד' באב בי"ט לשטרות (תס"ח - 1708). חתומים הדיינים עפ"י...
ר' יעקב בן שלמה העתיק סידור בשנת תקנ"ב (1792), בדרום תימן עפ"י הערכה. אין בידי פרטים נוספים על הסידור. פרטים אלו ידועים לי מקטלוג כתבי היד של ספריית אוטובה שהכין יהודה רצהבי.
מרי יעקב יהודה היה הרב הראשי וראב"ד בישוב ג'בל חבשי שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא הסמיך את מרי יפת חוזה לדיין בשנת תרצ"ב (1932), עם הדיינים מרי מסלם יהודה ומרי חסן דוד. ארבע שנים לאחר מכן, הוא הסמיך את מרי סעדיה בן מרי יפת חוזה לשוחט בשנת תרצ"ו (1936).
נפטר בשרעב לאחר שנת תרצ"ו (1936).