ר' חיים בן משה יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרמ"ז (1887). אחיו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.
עלה לארץ בשנת תרפ"ב (1922), היה פעיל ציבור, עסק רבות בטיפול בבעיות שהתעוררו לקהילת יוצאי תימן בירושלים, הקים את בית הספר ענף חיים לילדי תימן בירושלים, ממקימי ישיבת ימין משה, ממייסדי שכונת מחניים בירושלים, מבוני הארץ וחלוציה עוד לפני הקמת המדינה.
הוציא לאור את סידור ענף חיים ועוד.
...מרי יוסף בן אברהם יצחק כתב פירוש לספר ההפטריות בשנת תק"א (1741) בשם @44חידושין@55, וכן העתיק את הקונטרס חלק הדקדוק למהרי"ץ. הוא, כנראה, נכדו של מרי אברהם יוסף יצחק שחיבר אף הוא פירוש לספר ההפטריות (ע"ע).
הקונטרס חלק הדקדוק כולל הגהות בשוליים. ספרור הדפים מבולבל, לא כתוב שם המקום והזמן המדויק בקולופון, אלא כתוב:
"והכותב... יוסף בן מו"ר אב' אברהם במוה"ר יוסף יצחק ז"ל".
...
מרי יוסף בן אברהם יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תר"ס (1900). בהיותו בן חמש שנים היה הרעב הכבד בצנעא - חוזת אלנפר, ורבים מיהודי העיר מתו. למד תורה והוסמך לרבנות ע"י מרי יחיא קאפח ומרי יחיא אביץ', מגדולי החכמים בצנעא.
משפחתו, משפחת יצחק, הייתה אמידה מאוד והתפרנסה מעיבוד עורות. היו לו שבעה אחים ואחות אחת אשר נפטרה בצנעא. אחיו המפורסם הוא מרי שלום בן אברהם יצחק הלוי, רב קהילה בקרית אונו....
רב ראשי, צנעא, מאה י"ט-כ'
מרי יחיא בן משה הלוי למשפחת יצחק היה חכם באשי שביעי ואחרון. נולד בצנעא בחודש תמוז שנת תרכ"ז (1867) או שנה מאוחר יותר. אביו, ר' משה, היה מראשי הקהילה, ואמו רומיה היא בתו של מרי שלום מנצורה מגדולי חכמי תימן. למד תורה אצל סבו, מרי שלום מנצורה ומרי חיים קורח בבית כנסת צאלח בצנעא.
התפרנס מעיבוד עורות, מלאכת משפחתו. בגיל צעיר הוא נמנה עם חכמי הישיבה, בראשות...
מרי יעיש בן יפת בן מעודד יצחק כתב שני חיבורים במאה העשרים. לא ידוע מקומו, והאם הוא ממשפחת יצחק המפורסמת. סבירות גבוהה שהוא מצנעא או ממרכז תימן.
הוא כתב שני חיבורים: @44זבחי תרועה@55 ו@44פרדס טוב סדרים@55. שני החיבורים עוסקים בהלכות שחיטה. הספר הראשון מלוקטים מהרמב"ם, מרן ר"י קארו וספרי מהרי"ץ עם פירוש קצר שחיבר. עפ"י הערכה, נכתב החיבור הראשון במחצית הראשונה של המאה העשרים. לא ידוע זמן...
ר' יצחק בן חיים יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרס"ה (1905). למד בביה"ס שנבנה בסיוע הטורקים, בו שילבו תורה והשכלה בהנהלת מרי יחיא קאפח ובנו ר' דוד. התחתן עם בתו של מרי יהודה בן יוסף סרי הלוי, מגדולי הלמדנים והחריפים בצנעא.
בשנת תרפ"ג (1923) עלה לארץ מחמת המציק, והתיישב בשכונת נחלת צבי בירושלים. התפרנס בארץ בתור משגיח משק ואח"כ היה רצף.
עסק רבות בפעילות ציבורית. ייסד שני תלמודי תורה...
ר' יצחק בן יצחק בן משה יצחק העתיק לעצמו קובץ מגילות ותפילות, עפ"י הערכה במאה הי"ט-כ'. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקום הכתיבה. עפ"י שמו וזמנו הוא ממשפחת יצחק המפורסמת, וא"כ, חי בצנעא.
בכה"י רנ"ט דפים, ובהם שלוש מגילות עם תרגום ארמי ופירוש רש"י (דף 1-45א'), תיקון לימוד, קטע מתכלאל, חיבור על י"ב מזלות בעברית וכן ספר המאסף - אלגאמע.
בקולופון דף 259ב' כתוב:
"תם ונשלם ספר המאסף...
ר' יצחק בן משה יצחק הלוי נולד בצנעא בסוף המאה הי"ט. הקדיש את זמנו ללימוד תורה, וכדרכם של חכמי תימן התפרנס ממלאכתו.
עלה לארץ, כנראה, בעלייה הגדולה ושימש רב במחנה העולים עין שמר. עסק רבות בהשכנת שלום בין אדם לחבירו ובגמילות חסדים.
נפטר בירושלים בשנת תשמ"ו.
מרי משה בן יחיא יצחק הוא, כנראה, אביו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. הוא היה מחכמי הישיבה בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בשנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886). בשנה זו היה בנו, מרי יחיא, בן י"ט שנים בלבד. הוא חתם את שמו: "הצעיר מוסי' בן יחיא יצחאק".
מרי משה בן מרי יחיא יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרס"ז (1907). למד תורה אצל אביו, הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. הוא היה מחכמי העיר צנעא בעשרים השנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, והוא חתום על תשובות ופסקי דין רבים. הוא היה מחשובי המנהיגים ושוחט ובודק מומחה.
הוא חתום עם חכמי צנעא על תשובות לחכמי העיר רדאע בשנת תרצ"ו (1936), עם החכמים מרי אברהם עמראני, מרי יוסף שמן ומרי חיים חובארה, תלמידיו...