חכמי תימן

תצוגת 241 - 250 מתוך 308

מרי מנחם מתנה סעיד יפעי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, כנראה, בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן. בסוף המאה הי"ט שימש בדיינות עם ראב"ד והרב הראשי מרי אברהם בן דוד הלוי והדיין מרי חסן סאלם עדני. לאחר פטירת מרי אברהם הלוי בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים, שימש ראב"ד עם מרי חסן עדני, והדיין השלישי, כנראה, מרי שלום בן נסים קעטבי.

שימש ראב"ד עד שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, כנראה, שכן...

בבי': הקדמה לספר פרדס רימונים עם פרי מגדים, רמלה תש"ן.

מרי יפת בן אברהם היה דיין בשרעב במאה הי"ט-כ'. לא ידוע שם הישוב שבמחוז שרעב, וכן לא ידוע מתי בדיוק פעל.

היה דיין בחברת ראב"ד מרי דוד חדה, הרב הראשי למחוז שרעב. מרי סעדיה חוזה המזכיר אותו בספרו, מתאר את הנס שעשה מרי דוד חדה בהקשר לסיפור של עגונה במשך י"ב שנים, כאשר כל החכמים התירוה ורק הוא ושני רבנים אסרו, וכעבור שנים התברר שנמצא הבעל.

בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א' ע' ק"ח.

ר' יפת בן בֻּנְדַאר היה נגיד תימן במאה הי"א-י"ב וחי בעיר עדן. כינויו גם: חסן בן בנדאר. השם הערבי חסן נתחלף בשם העברי יפת.

הוא מוגדר "שר הקהילות" ו'פקיד הסוחרים", ובקטעי הגניזה מוזכרת שנת ד'תתנ"ז (1097) בהקשר אליו. בתפקידו "פקיד הסוחרים" היה ממונה על הנמל של עדן, עיר הנמל הבינלאומית, ושותפו המסחרי של מושל העיר.

שלמה גויטיין המפרסם את קטעי הגניזה מעריך, כי ר' יפת הוא המנהיג-הנגיד...

בבי': גויטיין, התימנים, ע' 38-82.

מרי יפת בן יפת היה דיין בבי"ד של הישוב כיאריא בדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום על תשובות חכמי תימן לשאלות הרב אברהם קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובה מהתאריך יום שלישי, ט' בשבט תרע"א (1911), וחתומים עפ"י סדר זה: מרי סעדיה בן שלום כהן, מרי שלמה בן אברהם כהן, מרי יהודה סעדיה הכהן, מרי שלום שלמה, מרי זכריה בן שלום הכהן ומרי יפת בן יפת.

יתכן ומדובר בשני הרכבים של בית הדין, או...

בבי': יבניאלי, ע' 192.

ר' יפת בן מעודד היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ת'ראת בשנת שפ"ה (1625). הוא חתום עם ר' סעדיה בן עודד הלוי על כתב גרושין בישוב ת'ראת. הבעל הוא סעיד בן נגים. יתכן והוא חתום בתור עד. אולי הכוונה לישוב בני תרית מצפון לצנעא ולרחבה.

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ה מס' 86.

ר' יפת בן משה העתיק דיואן בישוב אלחריקה במאה הי"ט עפ"י הערכה. בקולופון לא מוזכרת השנה אלא כ"ה בתמוז, וכנראה שנשמטה השנה במהלך הכתיבה. בכה"י קע"א דפים.

בקולופון דף קס"ו, ב' כתוב:

"זה הכותב יפת בן משה בן מ"ו יפת פרחס (פנחס?) הב"א יזכהו לשמחת חתנים ולשורר בו הוא וזרעו וזרע זרעו עסכ"ה. ונשלם בחמשה וכ' לחודש תמוז בקרית אלחריקה, וכל המוצא טעייה אל ידינני לכף חובה, ואשאלה אלהי יזכינו...

בבי': טובי, כת"י בן צבי מס' 276; (כת"י בן צבי 3258-36351).

מרי יפת בן מרי נתנאל בן ישעיה הוא בנו של מרי נתנאל בן ישעיה מחבר המדרש מאור האפילה בשנת פ"ח-פ"ט (1328-1329). הוא העתיק את ספר המצוות לרמב"ם בשנת קי"א (1351).

בכה"י קס"ט דפים, בשפה הערבית, בראש כה"י עניין המצוות בצורת טבלאות.

הקולופון חסר בתחילתו ושם כתוב:

"...הלבלר הקטן, קטן הסופרים... יפת בר' נתנאל בר' ישעיה ת...".

בבי': כת"י בהמ"ל 693-41433.

ראה: חסן בן שלום.

ר' יפת היה נגיד בישוב נגד מריח באמצע המאה הט"ו. הוא ידוע לי מתוך קולופון של משנה אשר נכתב בישוב נגד מריח בשנת רמ"ו (1486).

כתב היד הוא משנה סדר זרעים עם פירוש המשניות לרמב"ם, אשר העתיק ר' שלמה בן בניה הלוי במימון ר' סעדיה בן הנגיד יפת. לא ידוע לי שם אביו ומשפחתו, אם היה לו שם משפחה.

תיאור מפורט יותר של כתב היד ראה ערך: לוי, שלמה בן בניה.

בקולופון כתוב:

"כמל...

בבי': גברא, מזרחי, ע' 20-21, 97; כת"י ירושלים yah105.

עמודים