הכל

רש"י מפרש: לא תשתמש בה. הפועל 'להתעמר' מופיע בתנ"ך בעוד פס' אחד: "וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ" (כ"ד ז'), ופירושו: לא תעשה בו סחורה כדי למכרו. ואת פסוקנו מתרגם אונקלוס: 'לא תִתָּגַר בה' – תגרנות, מסחר.
ומוסיף רש"י: 'בלשון פרסי קורין לעבדות ושימוש, עימראה'. שורש 'עמר' נמצא גם בערבית, ופירושו: בנייה, מלאות, שפע, שגשוג ופיתוח; האורח מברך את בעל הבית באומרו: בֵית אלעאמִר'=שיהיה ביתך מלא כל טוב, ומכאן גם משפחת עמאר – משפחה שעסקה בענייני מסחר ובנייה (משפחת 'בנאי' בעברית – ג'ו עמר=יוסי בנאי) .

1. רש"י כ"א י' – "כי תצא למלחמה" – ממה לומדים שזו מלחמת רשות?
2. אם במלחמה שָבית אשה – היא חייבת במעשי אבלות חמשה:
   ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ .
3. כ"א י"ז – ידוע שהבכור מקבל פי שניים. ההגר"א מעיר שזאת רואים גם מהמלה 'בכור', שהרי אותיות בכ"ר ערכן כפול מן האותיות ‑‑‑‑‑ שלפניהן.
4. כ"א ט"ו-י"ז – פרשת שתי הנשים והבן הבכור מזכירה לנו את ה'מלחמה' על זכות הבכורה בין שלושת האחים: ראובן ‑‑‑‑‑
   ו ‑‑‑‑‑ .
5. כ"א כ"ג – נא לקרוא בספר יהושע י' כ"ז – איזו מצווה קיים יהושע?

למה הימים בחודש אלול הם כימות החול ואינם יו"ט כמו שבתות ויו''ט שבהם התגלות אלוקות?

עניינו של יום-טוב הוא שאז מאיר גילוי אלוקות שלא כדרך הרגיל. אם-כן מדוע ימי אלול, בהם מאירה הארת י"ג מידות הרחמים, דרגה אלוקית גבוהה שמאירה רק ביום-הכיפורים, "אחת בשנה", אינם ימים טובים?

משל שהאדמו"ר הזקן מביא כדי לענות על שאלה זו היא ממלך בשר-ודם.