בלוג יהדות חברה וקהילה
במספר מקומות במקרא אנו מוצאים פנייה לגרמי השמים, ונחלקו חכמינו האם יש להבין את כל המקומות האלו כביטויים מליציים בלבד (כפי שמשמש בימינו המושג "רעידת אדמה" גם עבור זעזוע שעובר על מערכת חברתית, שלטונית או אחרת, על משמעות זו ראה בהרחבה במו"נ ב,כט) או שיש בנוסף לביטויים המליציים גם פסוקים שבהם הכוונה למשמעות הפשוטה של המלים.
כך לדוגמה, רס"ג פירש את המזמורים בתהלים האומרים כי "השמים מספרים כבוד אל..." (תהלים יט,ב) וכן את ההזמנה "הללוהו כל כוכבי אור..." (שם קמד,ג) כמכוונים לבני אדם, שמהללים את הקב"ה בהתבוננם בשמים ובכוכבים, ומתוכם הם לומדים להכיר את מציאותו וגדלותו של יוצרם (וראה גם אמו"ד ב,י עמ' ק). לפי דרכו של רס"ג הפירוש למלים אלו תואם ומקביל לפנייה שנעשית בהמשך אל הארץ שהינה יצירה דוממת ובוודאי איננה יכולה לבטא מעצמה דבר. פרשנות זו תואמת מקומות רבים בתורה שבהם הפסוק מדבר על הארץ וכוונתו לאנשי הארץ, כפי שתרגם אונקלוס (בראשית מא, נז): וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף - וכל דירי ארעא עלו למצרים, וכך רס"ג (דברים כב,כא) - ובערת הרע – ובערת אנשי הרע, וכך בעוד מקומות רבים.
והנה הרמב"ם במורה הנבוכים שלל את דרך הפרשנות הזו (ב,ה) וכך גם נראים דבריו בהל' יסודי התורה (ג,ט). הרמב"ם ראה בגרמי השמים ברואים שיש להם חיוּת ושכל, והם אכן מהללים ומשבחים ליוצרם. השקפה זו נשמעת לנו מוזרה אך בימי הביניים היא היתה מוכרת ומקובלת לפי תאור היקום שהציע פתולמאוס, והכל השתמשו בה. והנה בפירושו של מו"ר הרב קאפח זצ"ל (ספר המדע, עמ' קז הערה כא) הוא הראה שכנראה הרמב"ם חזר בו מגישתו זו. טענה זו מחודשת כל כך, שהוא הרגיש צורך להצדיקה במלים אלו: "אמנם ידעתי שיאמרו כי הרצון לתאם דעת רבנו למציאות העכשוית הוא שהביאני לדעה זו ולמסקנות הללו ובאמת שאין הדבר כן, אלא העיון בדברי רבנו לאמיתתם הוא שהנחני למסקנא זו בדעתו".
הרב קאפח הצביע בהערתו על שני הגורמים שהביאו את תלמידי אריסטו להחזיק בתפישה זו שלפיה לגרמי השמים יש נפש (על פי ב,יט; וב,כב). האחת, הצורך להסביר את תנועתם הסיבובית הקבועה של הכוכבים, שהוסברה ברצונה של נפש הגלגל להשכיל את הדרגה שנמצאת מעליה והיא באה לידי ביטוי בתנועה הסיבובית שלה. והשניה כדי להסביר כיצד מן האל המופשט נבראו כל הדברים הגשמיים, עובדה שהוסברה בעזרת מערכת שכלים שהופכים בהדרגה להיות פחות ופחות מופשטים (שוני שגורם גם להבדלים בתנועותיהם השונות) עד לעולמנו הגשמי בסופו של דבר. אולם טען הרב קאפח, מאחר שהרמב"ם דחה את הגישה האריסטוטלית שסברה שהעולם נברא מהאל מבלי שהחליט על כך בחפצו, ופשוט נבעה ממציאותו כנביעה טבעית. ולדעת הרמב"ם העולם נברא דווקא כתוצאה מרצון האל. מעתה לא קיימות שתי הסיבות הללו ואין צורך לסבור שלגלגלים ישנם נפשות כלשהן. תנועת הכוכבים, שינוייהם זה מזה והופעתם כברואים גשמיים נובעים מכך שהקב"ה רצה שיהיו כך, וממילא הכל ברור ומתוקן. נמצא שהרמב"ם חזר בו משיטתו הראשונה ובסופו של דבר קיבל את דרך פרשנותו של רס"ג לפסוקים אלו, דרך שגם עבורנו עם התפיסות המדעיות בנות-ימינו נראית קלה יותר להבנה.