הכל

אמיתי אריכא בהופעה בבאר שבע

Undefined

כנס בנושא משנת הרב יוסף קאפח

עדכון חשוב ממרכז דהאן  -  יום העיון עבר לאולם פלדמן (בנין 301)
 

Undefined

האגודה לטיפוח מורשת יהדות תימןראש חודש טבת מסיים את חג החנוכה ואת השנה האזרחית 2019. האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר מסיימת את שנת הפעילות 2019 בימי עיון ותרבות מסורתיים באילת. במה זו, גיליון חודש טבת היא המסגרת המתאימה לסכם בקצרה את פעילות האגודה בשנת 2019, ולהציג בקצרה את עיקרי הפעילות המתוכננת לשנת 2020.

  1. מ" כ"ח – "ויחי יעקב" – רש"י מביא שני הסברים לסיבת היות הפרשה סתומה: א. ש‑‑‑‑‑ עיניהם של ישראל מצרת השיעבוד ב. ביקש לגלות את ה‑‑‑‑‑ ונסתם ממנו.
  2. רש"י מ"ז כ"ט – "ועשית עמדי חסד ואמת" – זהו חסד שעושים עם ה‑‑‑‑‑, כי אין מצפים מהם לגמול.
  3. מ"ח א': "ויאמר ליוסף" – רש"י: וי"א ‑‑‑‑‑ היה רגיל לפני יעקב בתלמוד. ב'שפתי חכמים' כתוב, שמכיוון ש‑‑‑‑‑ היה בעל תורה והשכיל יותר מאחיו, שיכל יעקב את ‑‑‑‑‑ כדי לברכוֹ.
  4. רש"י מ"ח ח' – "וירא ישראל... ויאמר מי אלה" – איזו מין ראייה זו?

מתימן לירושלים - ערב פתיחה

Undefined

ערב שירים ושורשים

Undefined

• הנכנס לבית המרחץ אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי, שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום' ותצילני מהאוּר הזה ומכיוצא בו לעתיד לבוא". בצאתו משם מברך: "מודה אני לפניך ה' אלוהי שהצלתני מן האוּר הזה" (ככל הנראה זה מתייחס לטבילה במרחצאות חמים במיוחד).

• הנכנס לטפול רפואי כלשהו אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא של חינם אתה". לאחר הטיפול יאמר : "ברוך רופא חולים".

• הנכנס לחלקתו החקלאית על מנת לאסוף ולמדוד את כמות היבול יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שתשלח ברכה בכָּרי הזה". ומשהחל לשקול את היבול אומר : "ברוך השולח ברכה בכָּרי הזה".

1. "ברכו יא איסיאדי" – "רבותי ברכו", יהודי תימן טרם ברכת המזון יפתח המזמן בפתיח הנהוג כדי לבקש את רשות הסועדים. לפתיחה זו הם משיבים "ברך" וכך מאשרים את המשך הברכה.
2. "ברכת האורח" – יהודי תימן בסעודות של מצווה ושמחות במהלך השנה נוהגים לברך ברכת האורח בו הוא מברך את בעל הסעודה או השמחה שנמצאים בה.
3. "עליה יתברך" – בפי יהודי תימן נהוג לומר במקום "בעזרת ה'" וכיוצ"ב את צמד המילים "עליה יתברך" המבטאים בטחון ואמונה בצורה שלימה בקב"ה.

נוכחנו לדעת עד כה כי במהלך השליש של המאה ה-19 השלטון האימאמי הולך ומתערער וגורם לזעזועים ולמשברים חמורים בתימן בכלל ובצנעא הבירה בפרט, כשהיהודים הם הסובלים העיקריים.

כאשר אנו מסתכלים על מנהג החלאקה אנו נראה שמבחינה היסטורית המנהג אינו קדום, ואולי אף מנהג חדש, שכן הראשון שהזכיר את המנהג הוא הרדב"ז, שכתב זאת לראשונה לפני כ-450 שנה, בשו"ת הרדב"ז (ח"ב ס' תר"ח) וציין שיש כאלה שנהגו לנדור לגלח את הבן בקבר שמואל הנביא ולתת משקל השיער לצורכי המקום, להדלקת נרות וכדומה.
ברם, שני דברים עיקריים אינם מופיעים בדבריו, והם:
א. אין אזכור למקור כלל וכלל.
ב. אין ציון של גיל מדויק לתגלחת מעין זו.

עמודים

Subscribe to הכל