הכל

הפסוק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (ו' ד') טבוע עמוק בעם ישראל ומלווה את היהודי במשך כל ימי חייו – מלידתו ועד מותו. מה משמעותו?

בעל ספר החינוך מגדיר זאת כ"מצות אחדות ה' שנצטווינו להאמין כי ה' יתברך הוא הפועל כל המציאות, אדון הכל, אחד בלי שום שיתוף". כלומר, זוהי הצהרת יסוד של המונותיאיזם – האמונה בא-ל אחד.

הרמב"ם בהלכות יסודי התורה רואה בפסוק הוכחה פילוסופית, לכך שהא-ל אינו גוף: "והואיל ואינו גוף, לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהיה נחלק ונפרד מאחר, לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד". אם כן, נוסף לאמונה בא-ל אחד, יש כאן הצהרה לגבי מהות הא-ל.

שאלות:

1. משה רבנו התפלל ‑‑‑‑‑ תפילות כנגד 'ואתחנן' .
2. רש"י ג' כ"ה - ההר הטוב זו ‑‑‑‑‑ והלבנון זה ‑‑‑‑‑.
3. רש"י ד' ב' – לא תוסיפו.... ולא תגרעו" – מה לומדים מהפס' ?
4. רש"י ד' כ"ה – רמז שיגלו לסוף ‑‑‑‑‑ שנים כמניין 'ונושנתם'.
5. פסוקים רבים מהפרשה משמשים בתפילות: א. ד' כ"ה לקריאת התורה ב‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ב. ד' ל"א כפתיחה לתפילת ‑‑‑‑‑ ג. ד' ל"ה להוצאת ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ד. ד' ל"ט לתפילת
   ‑‑‑‑‑ ל‑‑‑‑‑ שבסוף התפילה.

אהבת ארץ ישראל אצל הרמב"ן

הרמב"ן בניגוד לרמב"ם מונה את ישוב הארץ כמצוות עשה, וכך הוא כותב לפס': "והורשתם את הארץ וישבתם בה" (ל"ג נ"ג) – "על דעתי זו מצוות עשה היא, יצווה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נְתנהּ להם, ולא ימאסו בנחלת ה'. ואילו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתיישב שם, יעברו על מצוות ה'. ובהשגותיו לספר המצוות להרמב"ם כותב הרמב"ן: "הכל הוא ממצוות עשה שנצטווינו לרשת הארץ לשבת בה, אם כן, היא מצוות עשה לדורות – מתחייב כל אחד ממנו, ואפילו בזמן גלות".

 רבי יהודה הלוי  כתב שירי אהבה וכיסופים לארץ ישראל, והפיוט המפורסם שלו הוא 'צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי' שֶאף הוכנס לְסדר הקינות לתשעה באב. אני מבקש להתעכב על 4 שורות:

וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל–
חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ!