בלוג יהדות חברה וקהילה

חודש אלול נתייחד להיות חודש הרחמים והסליחות, כי משה רבנו עלה למרום בפעם השלישית בר"ח אלול וירד עם הלוחות השניים לאחר 40 יום. יום ירידתו חל ב-י' בתשרי, ומכיוון שביום זה מחל הקב"ה על עוון העגל, נתקדש יום זה להיות יוה"כ-יום סליחה וכפרה. וכפי שתקעו בנ"י במדבר סיני בשופרות ב-40 יום אלה וביקשו מחילה וסליחה על עוון העגל, אף אנו, אשכנזים כספרדים, תוקעים בשופר מר"ח אלול כדי לעורר את הלבבות.

וכבר באלול נפתחים השמים והמלך 'יורד' מכסאו אל השדה כדי שאנשי ממלכתו יוכלו לשטוח בקשותיהם ישירות וללא תיווך("קראוהו בהיותו קרוב" -ולכן הספרדים מתחילים את הסליחות כבר באלול),לקיים מה שנאמר:'אלו"ל'-"אני לדודי ודודי לי".

האר"י הקדוש כתב:"ואשר לא צדה והא-להים  ִאנה לידו ושמתי לך", ראשי תבות: אלו"ל, לומר כי חודש זה הוא עת רצון לקבל תשובה על חטאים שעשה בכל השנה, וגם רמז שגם על השגגות ('לא צדה') צריך לעשות תשובה בחודש הזה. ומצאנו עוד שני פסוקים הרומזים ל-'אלו"ל':
1."ומל ה' א-להיך את לבבך ואת לבב זרעך"
2."איש לרעהו ומתנות לאביונים. וידוע ש"תשובה (צו"ם=136),תפלה (קו"ל=136) וצדקה (ממו"ן=136) מעבירין את רוע הגזרה". ויוצא שהפס':"ומל ה'"וגו' רומז לתשובה, והפס':"אני לדודי" וגו' רומז לתפלה שהיא 'רינת דודים', ו"איש לרעהו" וגו' רומז לצדקה. דורשי רשומות מצאו כי ב"זאת יבא אהרן אל הקדש" זאת  עולה  בגימטריא  408 , כפולה של 136 ב-3.

כידוע שמות חודשי השנה אינם עבריים במקורם. מוצאם מבבל, והגולים שחזרו עם שיבת ציון ובנו את הבית השני, הביאו איתם את שמות החודשים. סביר אפוא שהשם אלול בבלי במקורו – כלומר מן השפה האכדית. יש סוברים שהוא ממילה אכדית שפירושה  כפרה וטיהור, ויש קושרים אותו למילה האכדיתELULU   שפירושה תקופת האסיף. לפי סברה אחרת מקור השם בארמית, במילה  אללתא, הקשורה למילה העברית 'עוללות' - פרי הנשאר אחרי בציר הענבים או אחרי מסיק הזיתים. ואם נקבץ את שלושת הפירושים יחדיו נראה שחודש אלול ותחילת תקופת הסתיו הם ימי האסיף ו'חישוב' מאזן היבול החקלאי, בד בבד עם עשיית 'חשבון' נפשי, רוחני; ועם שני ה'חישובים' נכנס האדם ב'דחילו ורחימו' אל השנה החדשה - מחד גיסא הוא מטהר את נפשו ומבקש כפרה ומחילה, ומאידך גיסא הוא מתפלל לגשם ברכה כדי לזְכות בִיבול מספֵּק לַקיץ הבא. האדם מזדהה עם עולם ההוויה - הוא שב אל מקור נשמתו וה'שנה' שבה אל תחילתה – ובלשון ספר שמואל -  'תשובת השנה'.

"משנכנס אלול ועד יוה"כ, כשכותב אדם אגרת לחברו צריך לרמוז בו בתחילתו או בסופו שהוא מבקש עליו ומברכו שיזכה בימי הדין הבאים להיכתב ולהיחתם בספר חיים טובים". ואף אנו נעשה כן:
'ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה ניזכר וניכתב אנחנו עם כל עם ישראל',אכי"ר! תהא  שנת  עבודה  טובה'!

משה אוסי עורך סיורי סליחות בירושלים
לפרטים:
Mosheossi@gmail.com  09-8335016