הכל

• אדם הפוגש את חברו בבקר לפני התפילה מקדים ואומר לו : "צפרך טב"(=בקרך טוב) וחברו משיב לו "צפרך טוב ומבורך". אם פגש את רבו אומר : "צפרא דמרי טוב" ואם רבו הקדימו בברכת הבקר ישיב לו: "צפרא דמרי טוב ומבורך".
• הפוגש את חברו או הנפרד ממנו בשעה משעות היום אומר לו: "שלום עליכם" וחברו משיב לו: "עליכם שלום וברכה". באם נפגש עם רבו מניח כף ידו הימנית על לוח ליבו קד מעט לפני רבו ואומר: "מרי שלום עליכם".
  

  

חודש חשוון מאחד את עם ישראל, בבקשת גשמים. לאחר "תפילת הגשם" בשמחת תורה, מבקשים על הגשם ב ז' בחשוון, דחיית הבקשה נובעת מהרצון להמתין שאחרון עולי הרגל יגיע לביתו. שאילת הגשמים השתרשה ביהדות באגדות עממיות, במסורות מקראיות ותלמודיות החל מאליהו הנביא וחוני המעגל ועד לסיפורים העוברים מדור לדור בקהילות ישראל השונות.

אביא בפני הקורא שני סיפורים מהווי יהודי תימן.

הבריאה שבפרשת בראשית לא הושלמה עד שהאדם הראשון לא נתן שמות ל'נפש החיה': "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה" (ב' כ'); כמו כן הזוגיות של אדם וחוה לא התממשה לכדי הורות עד שלא נתן שם לאישה: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה"(ג' כ'), ורק אח"כ: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ " (ד' א'). ומפליא הוא מאוד שעד פרק ה' לא מוזכר ולו פעם אחת שהקב"ה נתן לבריאה שמות.