הכל

אע"פ שמסורת ההגייה שלבני תימן היא בבלית ביסודה ולכן אינה תואמת ואינה צריכה להתאים למפעל בעלי המסורה מדבי ר"מ בן אשר ובן נפתלי, לא נמנעו בני תימן לקלוט מנהגים ארץ-ישראליים כשהוד קדומים חופף עליהם (כאחיזה בציציות בק"ש וכדו') האם כזו היא המשמעות הייחודית שהוענקה לסנדק הברית בקהילות ישראל? התשובה היא- לא. ונבאר: המנהג לצרף למעמד המילה "כסא של אליהו" נזכר כבר בפרקי דר"א פ"כט (רמב"ם יחס מדרש זה לר"א הגדול, אך במחקר מקובל שנתחבר במאה ה-8 אע"פ שלעתים מקורותיו קדומים בהרבה.

כיסא של סנדק

קיסוסית מאוצבעת Cissus digitatum

חלקה

צמח מטפס, בעל קנוקנות, ממשפחת הגפניים. עלים בשרניים, מחולקים ל-5 – 8 אונות כאצבעות יד ושפתם משוננת. הפרי ענבה קטנה. נפוץ בתימן באזורים שבין 1400 – 2500 מטר. בית גידולו מצוקים ומטפס על קירות.

בית הכנסת תופס את המקום המרכזי בחיי היהודי התימני הן בימי החול ובודאי ביום השבת. מאחר ומבלים שם שעות רבות בלימוד ובתפילות יש צורך מחייב לקבוע כללי התנהגות ברורים וחד משמעיים על מנת לשמור על קדושת המקום בכלל ועל הסדר הציבורי בפרט. לצורך זאת נקבעו כללי התנהגות שאין לדבר שיחה בטלה בשעת התפילה ובפרט בזמן קריאת התורה, שחייבים לשמוע את הקורא על כל אות ואות שאם לא כן אין יוצאין ידי חובת קריאת התורה.

"אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר 'דרשו ה' בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב'". כך מדגיש לנו רבנו הרמב"ם בהלכות תשובה (ב, ח).

חז"ל מייחסים ערך רב ביותר לתשובה. הערך הגדול של החזרה בתשובה, איננו עניין ליחיד בלבד. חכמינו ז"ל ראו גם את חובתם וחובת הציבור לסייע לבעלי תשובה, ואף הביאו את הדבר לידי ביטוי מעשי במשפט העברי במסגרת "תקנת השבים".

האגודה לטיפוח חברה ותרבות
שמחים לבשר כי יצא לאור
גליון 35 של כתב העת תהודה.

בעריכת אדם בן-נון.


רק 40 ש"ח - המשלוח חינם!

 

כתב העת תהודה - גיליון 35

תהודה - כתב עת למורשת יהודי תימן

גיליון 35

עורך: אדם בן-נון

נתניה, תשע"ט

לתוכן העניינים

 

הוספת מוצר: 
50.00₪

לאחרונה יצא לאור ספרו החשוב של פרופ' יוסף יובל טובי: "יהדות תימן בצל האסלאם מראשיתו ועד ימינו". בפרק על יסודותיה התרבותיים של יהדות תימן מביא פרופ' טובי את דבריו של פרופ' גויטיין: "בתקופה הקדומה ביותר של יהדות תימן שנוכל לדעתה, זו המקבילה לזמן האמוראים, היא היתה קרובה מאוד ליהדות ארץ ישראל".

בפרקים הקודמים סיפרנו על העליות והמורדות במצבם של יהודי תימן במהלך המאות ה -16 עד ה-18 ראינו שעם הופעתו של המהרי"ץ ושאר תלמידי חכמים בני זמנו הקהילה זכתה לתחיה והתחדשות רוחנית. למעשה במהלך שנים אלו בגלל סיבות שונות ומגוונות שעל חלקן כבר עמדנו היתה חדירה הדרגתית ומשפיעה של חכמי א"י ותורתם לכל חלקי תימן ובראשם לצנעא.

עמודים

Subscribe to הכל