בלוג יהדות חברה וקהילה
- רש"י כ"א י' – "כי תצא למלחמה" – ממה לומדים שזו מלחמת רשות?
- אם במלחמה שָבית אשה – היא חייבת במעשי אבלות חמשה:
‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ . - כ"א י"ז – ידוע שהבכור מקבל פי שניים. ההגר"א מעיר שזאת רואים גם מהמלה 'בכור', שהרי אותיות בכ"ר ערכן כפול מן האותיות ‑‑‑‑‑ שלפניהן.
- כ"א ט"ו-י"ז – פרשת שתי הנשים והבן הבכור מזכירה לנו את ה'מלחמה' על זכות הבכורה בין שלושת האחים: ראובן ‑‑‑‑‑
ו ‑‑‑‑‑ . - כ"א כ"ג – נא לקרוא בספר יהושע י' כ"ז – איזו מצווה קיים יהושע?
- כ"ב א'-ג' – הרמב"ם כותב: לקח את האבידה ולא השיבה – ביטל מצוות עשה ועבר על --- לאווין, על "לא ‑‑‑‑‑ להתעלם", ועל "לא תגזול".
- רש"י כ"ב ה' – לשם מה תלבש האישה בגדי גבר?
- מה המשותף לפסוקים: ה' ט"ז, י"ז כ', כ"ב ז'?
- כ"ב י"ב – אמרו חז"ל: חביבים ישראל שהקיפם הקב"ה במצוות: ‑‑‑‑‑ בראשיהם ו‑‑‑‑‑ בזרועותיהם, ו‑‑‑‑‑ בבגדיהם, ו‑‑‑‑‑ בפתחיהם, וכולם עולים למניין‑‑‑‑‑, שנאמר: "‑‑‑‑‑ ביום הללתיך על משפטי צדקך" (תה' קי"ט קס"ד).
- כ"ג ד' – והרי דוד נולד מרות המואביה? חז"ל מתרצים: 'מואבי ולא ‑‑‑‑‑ עמוני ולא ‑‑‑‑‑'
- רש"י כ"ד ה' – "אשה חדשה" – האם זה כולל גם אלמנה?
- כ"ד ט"ז – כיצד מפרש רש"י את "לא יומתו אבות על בנים"?
- כ"ד י"ט – ה' יברכך לא בגלל הטרחה, כי אם בגלל השכחה, מהי המצווה ובעקבותיה הברכה?
- רש"י כ"ה ב'-ג' – "במספר. ארבעים יכּנו" – אך חז"ל למדו שמכים רק ‑‑‑‑‑ מלקות.
- כ"ה ה'-י' – היכן ראינו ייבום בימי השופטים? מי הם ה'גיבורים'?
- נא לפרש עפ"י רש"י או אונקלוס: א. כ"א י"ב – ''ועשתה את צפרניה'' ב. כ"א י"ד – ''לא תתעמר בה'' ג. כ"א כ' – ''(זולל) וסובֵא'' ד. כ"ב א' – ''נדָחים'' ה. כ"ב ו' – ''כי יקָרא'' ו. כ"ב י"א – ''שעטנז'' ז. כ"ב י"ב – ''גדילים'' ח. כ"ג י"ג – ''ויד תהיה לך'' ט. כ"ג כ' – ''נֶשך'' י. כ"ד י"ג – ''עבוט'' י"א. כ"ד כ' – ''לא תפאר'' י"ב. כ"ה י"ג – ''אבן ואבן''
למתקדמים:
- בעל הטורים רואה קשר בין סוף פרשת שופטים (המלה – ה') לבין "כי תצא", מהו?
- כ"א י"ד – "לא תתעמר בה" – כיצד מתרגם אונקלוס? מה פירושה בעברית?
- כ"א י"ח – הראב"ע מביא שני פירושים על כפל הלשון ''סורר ומורה'', מה הם?
- כ"א כ"ג – רש"י מסביר מדוע אין להלין נבלת מת, מהו?
- כ"ב ו' – הרמב"ן מסביר את הקשר בין 'שילוח הקן' לבין "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", מהו?
- כ"ב י' – הראב"ע מסביר מדוע אין לחרוש בשור ובחמור יחדיו, מהו?
- כ"ב כ"א – התרגום הירושלמי מתרגם את ''וסקלוה'' - 'וירגמון יתיה(אותו) עמה', האם נוכל לנחש מיהו 'אותו' שנרגם עמה? (וראה גם רש"י כ"ב כ"ב)
- הרמב"ן כ"ג י' – מדוע הצטרכה התורה לצוות "ונשמרתם מכל דבר רע"?
- כ"ג י"ד – ה'כלי יקר' מביא את דברי בר קפרא:'אל תקרי 'אֲזֵניך אלא ‑‑‑‑‑ ,שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון ישים אצבעו ב ‑‑‑‑‑ כי הם דומים ליתדות'.
- חכמים מצאו נוטריקון (ראשי תיבות) במלים "להצילך ולתת אויביך לך" (כ"ג ט"ו) המתאים לתקופה, מהו?
- רש"י כ"ג כ"ב – "לא תאחר לשַלמו" – מהי תקופת הזמן המכסימלית?
- כ"ד א' – "וכתב לה ספר כריתות" – 'רבנו תם' מעיר שנוהגים לכתוב את הגט ב ‑‑‑‑‑ שורות כנגד הגימטריא של ג"ט.
- הרמב"ן כ"ד ט' – 'זוהי מצווה שיש בה אזהרה', והיא שלא ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑.
- האברבנאל: אם תחזיר לו את כסותו שלקחת כמשכון, כי אז: "ולך תהיה ‑‑‑‑‑ (כ"ד י"ג) ולהיפך, אם לא תקיים את: "ביומו תתן שכרו" (כ"ד י"ד), כי אז: "והיה בך ‑‑‑‑‑".
- כ"ה י"ג – נא לנסות ולתרגם לעברית את ה'תרגום הירושלמי': 'לא יהוי בכיסכון מתקילין (ת=ש, כמו תלת=שלוש) זעירין להוי מזבֵן בהו, ומתקלין רברבין למהוי זבּן'.
תשובות: 1. כי במלחמת מצווה אין לומר ''ושבית שביו'' אלא ''לא תחַיה כל נשמה'' 2. לגלח ראשה, להתקין צפורניה, להסיר בגדי שבְיה ולשבת בבית ולבכות 3. אי"ק 4. יהודה ויוסף 5. לא להלין גופת מת 6. שני לאווין, תוכל 7. עי"כ יהיה קל יותר להתחבר עם הגברים 8. השכר – הארכת ימים 9. תפילין, תפילין, טלית, מזוזות, שבע 10. מואבית, עמונית 11. כן 12. ע"י עדות הבנים 13. מצוות 'שכחה' 39.14 15. רות ובועז 16. א. לגדל ב. לא תסחור בה ג. שותה יין לשכרה ד. טועים ה. יזדמן ו. ערבוב מינים ז. פתילים ח. אתר, מקום ט. רבית י. משכון י"א. ללקט את הפרי שנשאר בענפים י"ב. משקולות שונות
למתקדמים: 1. ה' יוצא איתך למלחמה 2.תתַגר=תסחר 3. א. סורר כנגד ה', וסורר כנגד האבות ב. כנגד מצוות עשה ולא תעשה 4. זלזול במלך, באשר האדם דמות דיוקנו של ה' 5. כי הן ממידת האכזריות, ועלינו להיות רחמנים 6. כי אין כוחם שווה ויבוא לידי צער בעלי חיים 7. העובָּר 8. כי החטא הזה מצוי בעת מלחמה 9. אוזניך, באוזניו 10. אלו"ל 11. תקופה של 3 רגלים 12. 12 שורות 13. לא לדבר לשון הרע 14. צדקה, חטא 15. לא יהיו בכיסכם משקולות קטנות לשם מכירה ומשקולות גדולות לשם קנייה
