הר אלשיך סעיד היה מעל באב אלמנדב, הנקרא שער הדמעות, מדרום לאלחיוג.
לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.
הר אלשיך סעיד היה מעל באב אלמנדב, הנקרא שער הדמעות, מדרום לאלחיוג.
לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.
באזור גבל ברע נמצאת עיר הנמל חודידה. באזור חוף הים לא היו ישובים רבים באופן יחסי, ואף לא חיו יהודים רבים. בכל אזור זה ידועים לי שני ישובים לפחות, בהם חיו יהודים: אלג'רן ורוקאב.
לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר.
שם הכפר ידוע לי מכתב הסמכה של בית דין צנעא,* אל מרי סעדיה בן מסלם בשנת תרפ"ט-1929. הוא מונה להיות מפקח על הסמכת השוחטים במחוז אב והסביבה. חתומים על כתב ההסמכה, חכמי צנעא: מרי יחיא יצחק הלוי הרב הראשי, מרי אברהם בן יהודה בדיחי, מרי יחיא נחום, מרי סעדיה בן יוסף עוזרי ומרי אברהם עמראני.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, הממוקם על הר הרן, אך סימנים לישוב יהודי התגלו בכפר. נמצאו על ההר גומחות חצובות בסלע להיכל בית הכנסת, ואף נספרו סימנים לעשרות בתים.
עיר המרכזית של אזור גבל חבשי: יפרס.
בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים שמש בדיינות מרי יוסף דוד. בתחילת המאה העשרים ראב"ד היה מרי יעקוב יהודה, אשר הסמיך את מרי יפת חוזה לרב ודיין בשנת תרצ"ב-1932, יחד עם הדיינים: מרי מסלם יהודה ומרי חסן דוד.
להלן נוסח ההסמכה.*
לק"י
מאחר שבא לפנינו ה"ה מ"ו חסן בן אדמו"ר רד"א, והסדיר לפנינו דיני גיטין וקדושין, ונמצא שהוא בקי סביר...
הידיעות הקדומות שיש בידינו על חיי יהודים בנפת חראז היא משנת שכ"א-1561. בידינו נותר דף בודד של הקולופון, ממנו ניתן ללמוד, כי הסופר ר' שלמה בן משה מוסאיי השלים את העתקת מדרש הגדול, ביום רביעי י"ח באדר אתתקע"ב-שכ"א-1561 בישוב "גבל חראז מן חגרת בית עמאר". כלומר, שם הישוב גבל חראז, שסביב או באזור בית עמאר. משמע, שגבל חראז היה שם ישוב במאה הט"ז, ולא אזור גדול כפי שמקובל בדורות האחרונים. סופרים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עשרה משפחות בערך: טרם, ישועה, לוי, נגאר, שוסף, אברהם, קחם, חומרי ועוד.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן עלו לארץ שלוש נשים נשואות, שתיים מעל גיל ארבעים שנה והשלישית מעל עשרים שנה. שם המשפחות: אשתר, טויל, יוסף ומעול. שם המשפחה הקודם: אברהם וגדסי.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף טביב ואחיו עשר ריאל, סלימאן חאזי ואחיו ריאל, יחיא בן הארון חסן שלוש ריאל, הארון שעתאל ובנו שלוש ריאל, חיים בן יחיא כוחלאני שש ריאל, חיים משרקי שלוש ריאל, מרי יעיש צובארה שתי ריאל, אחיו אברהם וסאלם צובארה שתי...