קהילות תימן

תצוגת 451 - 460 מתוך 1942

" א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

גַ'יל אלעוּקְבַי

באמצע המאה הי"ט חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת בקס"ח-תרי"ז-1857. הכתובה נכתבה בנישואי דוד כ'לפי וג'זאל בת סעיד. חתומים על הכתובה מנהיגי הקהילה, כנראה, ר' סעיד בן אברהם ור' יצחק בן אברהם גרידי.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 74, י"ל נחום צוהר ע' קפ"ט-29

לערך המלא >>

גַ'ימַאן

העיירה ג'ימאן נמצאת במרחק של ארבע שעות הליכה מצנעא.

בג'ימאן היה ישוב יהודי קדום, ובשנת תר"ל-1870 העתיקו במקום כתובות עתיקות המשכיל ר' חיים חבשוש ויוסף הלוי. התיאור מופיע בפרק ב' של הספר מסעות חבשוש.

בפנקס בית דין צנעא-מסוודה, מהמאה הי"ח מוזכר הישוב פעמיים. בפעם הראשונה כתוב בפנקס בית הדין, כי יחיא מלאחי משתדל להשלים את בניית המקוווה בג'ימאן עד יום כפור בע"ז-תקכ"ו-1766, וכי הוא...

ביב': מסוודה ע' 273-תשנ"ה, 305-תתפ"ב, מסעות חבשוש פרק ב', לקסיקון ע' 53, פנקס השליחות 34, צדוק 185 המקור: יעיש גימאני מרעננה

לערך המלא >>

גַ'נֵח

הכפר ג'נח היה כפר יהודי עתיק מעל הכפר סורב שבנפת בני חשיש.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ זוהו במקום כחמשה עשר בתים, שרידי בית כנסת ומקוה טהרה. עפ"י המסורת, הכפר נחרב בזמן גלות מוזע בשנת ת"ם-1680, ומאז לא חזרו היהודים לכפר.

ביב': צדוק 174 המקור: סעיד בנימין מגדרה

לערך המלא >>

גַאהְלִי

מצפון לאזור דובחאן, ליד ואדי אלאשרוח, שכן הישוב היהודי, אלגאהלי, אשר נחרב בשנת אתתק"ל-שע"ט- 1619. עדות אחת נותרה בידינו מהקהילה, והוא כתב יד משנת שס"ז-1607, שנתיים לפני שנחרבה, וי"ב שנים לפני שנולד מרי שלום שבזי. כתב היד הוא מחברת התיגאן, אשר העתיק הסופר ר' אברהם בר' יוסף מגאהלי. עפ"י המסורת, יהודי הקהילה היו עשירים והיו בה חכמים גדולים.

עפ"י המסורת, הישוב נחרב בשנה זו על ידי הנוצרים....

ביב': תימנה ע' 102-106, אנציקלופדיה א' ע' 6, צדוק 898

לערך המלא >>

גַאהִלִיַיה אזור בנפת המדאן, מצפון מערב לצנעא - מרכז תימן*

באזור גאהלייה היו כשבעה-שמונה כפרים, והידוע ביניהם הוא הכפר מלאחא שהיה מיושב ביהודים בלבד. שם הכפר ידוע לי לראשונה מתחילת המאה הי"ז. בשנת שפ"ח-1628 נלחמו הטורקים בצבא האימאם, מלחמה שהתרחשה במקום גם בשנת תרס"ד-1904.

בשנת תכ"ג-1663 העתיק הסופר ר' זכריה בן סעדיה מעלם סידור תפילה, במימון ר' והב בן יחיא מסייד. בכתב היד רכ"ו דפים. הסידור חסר בתחילתו, ומנוקד בניקוד עליון כמקובל בתימן בתקופה...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 219, 350, חלק ב' 42, מכתביהם ע' 48-50, התימנים, פנקס השליחות 6, מחקרים ע' 58, חכמים וסופרים ע' 186, הרב אבירן הלוי, צדוק 187 המקור: משפחת חאזי מקרית אתא ועוד, כת"י ס"פ סוטרו 133

לערך המלא >>

גַאוֹב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום עשר משפחות בערך: סיבהי, מעלם, חיים, מעוד'ה ועוד.

ביב': צדוק 172 המקור: משפחת חיים מרחובות

לערך המלא >>

גַאח

הכפר ידוע לי מכתב יד אשר נעתק בשנת תרל"ח-1878. בשנה זו הסופר ר' יחיא בן יוסף קנזי מהעיר צנעא, העתיק את הלכות שחיטה וטרפיות. נכתב במימון יחיא בן יחיא, ובניו יהודה ושלום. סופר זה העתיק חיבורים שונים בישובים נוספים, כנראה, לצורך פרנסתו, ומצאתי כתב יד נוסף אשר העתיק בשנת תרכ"ז-1867, בישוב ועלאן. מדברי הסופר בקולופון ניתן להבין, כי הוא סבל מהצקות והתנכלויות, ולכן הוא "מברך" את מי שהוציא עליו לעז...

ביב': אנציקלופדיה ע' 578

לערך המלא >>