גַבַל חַבְשִי

עיר המרכזית של אזור גבל חבשי: יפרס.

בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים שמש בדיינות מרי יוסף דוד. בתחילת המאה העשרים ראב"ד היה מרי יעקוב יהודה, אשר הסמיך את מרי יפת חוזה לרב ודיין בשנת תרצ"ב-1932, יחד עם הדיינים: מרי מסלם יהודה ומרי חסן דוד.

להלן נוסח ההסמכה.*

לק"י

מאחר שבא לפנינו ה"ה מ"ו חסן בן אדמו"ר רד"א, והסדיר לפנינו דיני גיטין וקדושין, ונמצא שהוא בקי סביר וגמיר וענוותן, ואית ביה כוח למשקל ולמטרי בכל מה דבעי ולמסבר ולעיינא בין הלכה להלכה, ולמחזי דינא בדוכתיה, ובקי בהלכה ובמלאכה. וכד חזינן יתיה, דאית ביה הני מילי דחזי למסמך ליה מן דינא, סמכינן ליה לקדש ולסדר גיטין ותרוכין, ולית מאן דימחי בידיה, מן קדם דאיהו סביר וגמיר וקביל, ודמי לפרדוצי דתותי קאלא כיון דנבט נבט, ולמידן בין גברא לחבריה, וכל מידי דמאתא רמי עליה ולמקנס מאן דאיחייב מן דינא למקנס, ובתנאי ובשבועת התורה עליו שישקוד על לימודו, מלבד שהוא מושבע ועומד מהר סיני לילך בדרכי התורה ככתוב על פי התורה אשר יורוך. והכל שריר ובריר וקיים, וכל המערער עליו חש"ן ילבש ויחוש. ושלם לרבנן ול"י.

בתאריך כ"ז יומין לירח טבת שנת ברמ"ג לשטרי (תרצ"ב-1932). ועשינו לו זר לזכו ולראייה בידו. ושו"ש. החותמים.

אב"ד יעקוב יהודא - שני ב"ד מסלם יהודה - ג' לב"ד חסן דאוד

בשנת תרצ"ו-1936 מרי יעקוב יהודה, ראב"ד גבל חבשי, מרי שלום סעיד חדה ראב"ד שרעב, ומרי נתן היטלי ראב"ד כזיעה, ומרי חיים סנואני, ראב"ד סנואן וגדול חכמי דרום תימן בדור העלייה הגדולה לארץ, הסמיכו את הרב סעדיה חוזה לרב.

סמוך לעלייה לארץ מרי יעיש יוסף מנגם היה "פותח ספר".

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שתי נשים, האחת נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, והשנייה יתומה. שם המשפחות: ג'ראמה, כהן, ושם המשפחה הקודם: חראזי.