כפר גזעה היה סמוך לכפר חצ'ר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי נטשו היהודים את הכפר ועל איזה רקע. סמוך לעלייה הגדולה לארץ נמצאו בבתים הריקים של הכפר הלולבים בהם השתמשו בחג הסוכות. בכפר היו כשבעה עד עשרה בתים נטושים, משמע, שחיו בכפר פחות מעשר משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות: כהן, נגאר, יהודה וטויל.
כפר גחבר נמצא ליד האזורים סומיע ורונה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש עד שבע משפחות יהודיות: אחמר, כהן ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקום הכפר, אך כיון שהיה כפר עם שם דומה: גחזה אלעוליה, בנפת חוביש שבמחוז אב, יתכן ואף כפר זה נמצא במחוז אב.
לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
עיין עוד ערך הבא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר כשלושים עד ארבעים משפחות: מנגם, צעידי, אחמר, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות: שוסייפי וסעיד.
חוף גיזאן מוזכר בספרו של זכריה גלוסקא, יו"ר התאחדות התימנים בישראל לפני הקמת המדינה. הוא כתב בספרו, כי התארגנה קבוצה גדולה של עולים מנפת חידאן בצפון תימן, והקבוצה יצאה לדרך מיד לאחר חג סוכות של שנת תרס"ט-1908. במשך י"ב ימים צעדו ברגל לכוון מערב, עד שהגיעו לעיר אבו עריש, הסמוכה לחוף ים סוף, ומשם הלכו ברגל כשלושים ק"מ עד לחוף גיזאן. בגיזאן עלו על שתי אניות מפרש עד ג'דה שבסעודיה, ומשם באנית משא...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סלימאן אברהם ובניו סאלם ויחיא וכו', יוסף סאלם, יחיא סאלם נחום, יחיא סעיד, יחיא חסן ובנו סאלם, צאלח יחיא, יחיא מוסי' וסעיד מוסי'. סך התרומות בכפר שמונה ריאל ורבע. במקום נוסף כתוב בפנקס, כי אברהם סלימאן תרם שתי...