בהרי צעפאן היו ישובים בהם חיו יהודים: בית שארעה, גרואח, עיר עאנז ועוד.
בסוף המאה הי"ט רב הקהילה היה מרי סעדיה בן סעדיה בוטא-פתיחי. הוא נולד בשנת תרי"ח-1858, ובשנים תר"מ-תרמ"ה (1880-1885) שמש רב הקהילה. בשנים אלו חיבר את ספרו לקח טוב, המחולק לשלושה חלקים: הלכות שחיטה לרמב"ם, קובץ בנושאי נישואין ואישות, וכן קונטרס בשחיטה.
בשער החיבור כתוב: ונעתק פה בעיר אלג'בר מן קרא צעפאן יע"א,...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם עמראן שלוש ריאל, חסן ימני שש ריאל, מעוצ'ה בן יחיא שתי ריאל, יחיא יוסף ריאל ורבע, והנשים: לולוה בת עמראן ריאל, בתה זהרה שתי ריאל ותורכיה בת (משפחת) חובארה שש ריאל.
בפנקס השליחות של השד"ר מוזכרים שני...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בישוב. לא ידוע מיקום הישוב, גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ השכונה היהודית של הכפר היתה חרבה. עפ"י מספר הבתים החרבים ניתן להעריך, כי הקהילה היהודית במקום מנתה עשר משפחות בערך. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי מהמקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: ערג'י ועמראן.
בכפר געלאלה חיו יהודים בעבר הרחוק. לא ידוע מתי התאסלמו ועל איזה רקע.
בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חיו בכפר צאצאי מומרים. כל בני הכפר נספו ברעב הכבד של שנת תרס"ה-1905. במקום היו שמונה עד עשרים בתים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. לא ידוע שם המשפחה.
בכפר גרבש חיו יהודים עד לשנת תרס"ה-1905, שנת הרעב הכבד שהיה בתימן, עקב המלחמה בין הטורקים והאימאם.
ברעב מתו רבים, ואלו שנותרו בחיים עברו לחיות במקומות אחרים.
הכפר נמצא במרחק של כשעתיים הליכה מהישוב שעוב, ומרחק שלוש שעות הליכה מכ'מיר.
כפר בשם גראף מוזכר רבות בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם החל משנת תנ"ב-1692, תרנ"ב- 1892, והמשך בשנת תרס"ד-1904. במספר איזכורים מוזכר הכפר גראף יחד עם עיר הקיט רוצ'א, הנמצאת בנפת בני חארית כשני ק"מ מצפון לצנעא. ואולי היו שני כפרים בשם גראף במחוז צנעא, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא והשני בנפת בני חארית, זאת...
כפר בשם גראף מוזכר רבות בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם החל משנת תנ"ב-1692, תרנ"ב- 1892, והמשך בשנת תרס"ד-1904. במספר איזכורים מוזכר הכפר גראף יחד עם עיר הקיט רוצ'א, הנמצאת בנפת בני חארית כשני ק"מ מצפון לצנעא. ואולי היו שני כפרים בשם גראף במחוז צנעא, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא והשני בנפת בני חארית.
אם אכן היה כפר גראף באזור רוצ'א, הרי לא ידוע לי מתי חיו שם יהודים, מה היה מספר...