על הר-גבל יאם, ישנן חורבות של כפר עתיק, ועפ"י השמועות, ההר היה מיושב ביהודים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי במקום.
קהילות תימן
תצוגת 481 - 490 מתוך 1942
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. הכפר מוזכר בשני מקורות, בכרטסת הישובים של גויטין, וכן בפנקס משלמי מס החסות של יהודי צנעא בשנת תרצ"ה-1935, שם נכתב, כי מספר יהודים עברו להתגורר בצנעא מהאזורים הבאים: גבל לוז, סדה, טוילה, כוכבאן, סיאן, מנאכ'ה, גחזן וחימה.
רוב הישובים המוזכרים הם ממחוז צנעא, וחלקם ממערב לצנעא, ולכן קיימת הסתברות, כי הכפר גבל לוז נמצא ממערב לצנעא. לעומת זאת, סדה...
ביב': פקודי תימן ע' 68, גויטין כרטסת 176
בגבל מלחאן היו מספר כפרים בהם חיו מוסלמים, אך בכפר אחד, כפר מעזב שעל ההר, חיו יהודים בתחילת המאה העשרים. לא ידוע מספר היהודים בכפר ושם המשפחות. בעיר באחש שעל ההר חיו שני אומנים יהודים: דוד מרחבי ואחיו שלמה.
ביב': יחיא צברי ע' 64-65
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר.
שם הכפר ידוע לי מרשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, שם כתוב כי מהכפר עלו שני יהודים: ילד ויהודי כבן שלושים עד ארבעים שנה. אחד מהעולים היא אשה. שם המשפחות: לבי, ושם המשפחה הקודם: ד'מארי. כיון ששם המשפחה לבי ידוע לי מחידאן שבצפון תימן בלבד, לכן קיימת הסתברות גדולה, כי הכפר היה בנפת חידאן שבצפון תימן.
ביב': נחשונים ע' 76
חורבות הכפר נמצאות על ראש ההר, ליד שדות של הערבים, שטח של שניים עד שלושה דונמים. בכפר נותרו רק יסודות הבתים, וערביי האזור דווחו על חיי יהודים בכפר. המוסלמים הקפידו מאוד שלא להכנס ולרעות את הצאן בכפר בחודש אלול, שיא עונת צמיחת התבואה בתימן, עקב מספר אסונות לתבואה שיצרו הברד והגשם, וכילו את כל היבולים. המוסלמים האמינו כי זהו עונש של היהודים.
לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי...
ביב': צדוק המקור: דוד כהן מבאר שבע
על הר סיאן היה כפר יהודי חרב. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי מהכפר ועל איזה רקע. המקור לידיעה הוא ערבי אחד, אשר היתה לו חלקת אדמה מתחת להר סיאן, וזה סיפר ליהודי מכפר די ארווח הסמוך, כי בשבתות היה שומע קולות תפילה מהר סיאן, בדומה לתפילות של יהודי די ארווח.
ביב': צדוק 631 המקור: יצחק ויונה אחרק מגאולי תימן
בעבר חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
ביב': צדוק 195 המקור: שמעון עוזרי מבית דגון
גבל עמאר הוא הר באזור כ'ובאן, וליד ההר שכנו העיירה אגלוב, הנמצאת מתחת להר, ורצ'מה הנמצאת במרחק שעה הליכה ברגל, ובנויה על אחד הרכסים בצלעו המזרחי של ההר.
באזור חיו יהודים רבים.
ביב': צדוק, הייתי בן ערובה ע' 231
גבל צבר הוא גוש הררי גדול המבדיל בין העיר תעיז לנפת חוגריה. ההר נמצא במרחק של חצי יום הליכה מתעיז.
תושבי גבל צבר מכונים אל אצ'בור. על ההר היה ישוב בשם מודח, שם נפטר מרי שמעון שבזי, בנו של מרי שלום שבזי, לאחר שנת תס"ח-1708.
מרי חיים סנואני למד אצל המקובל הגדול מרי שלמה בן יוסף טביב בעיירה בגבל צבר. מרי שלמה טביב שמש רב הקהילה וראב"ד בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. עמו שמשו...
ביב': אנציקלופדיה א', חוזה שרעב חלק ב' ע' מ"ג, תימנה
גבל אלאצ'פור היה אחד המבצרים הנמצאים במקביל לעיר חגה, אשר שמשה תקופה מסוימת מרכז השלטון של האימאם יחיא ובנו אחמד, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
המבצרים: קפלת אלג'אהף, שמסאן וגבל צ'פור היו במקביל לשלוש העיירות המבוצרות: קפלת אלג'אהלי, מביאן ואד'נוב.
לא ידוע אם היה במבצר ישוב יהודי.
ביב': יוסף דחוח הלוי, עירי ובית אבי, עדיין בכתובים
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 45
- 46
- 47
- 48
- 49
- 50
- 51
- 52
- 53
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »