הכפר גראף-גרוף נמצא מצפון לעיר רדאע, בסמוך לכפר קאנע. בחלק מהמקורות מוזכר כפר בשם גרוף, ונראה, כי הכוונה לכפר גראף.
יוסף טובי פרסם את רשימות מס החסות מאמצע המאה הי"ח, אשר כתב ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע, ושם מפורטים שמות יהודי הכפר גרוף. הרשימה מיום שני ט"ו במרחשון בס"א-תקי"א-1750, ומפורטים עשרים וחמשה משלמי מס, ונראה, כי הקהילה היהודית בכפר מנתה עשרים וחמש משפחות בערך.
...
הכפר גרוף (ג' בחיריק) נמצא ליד הכפר דאר עמר שבנפת סנחאן. באזור צנעא היה כפר נוסף בשם גרוף (ג' בשוא) בנפת כ'ולאן, ולא תמיד ידוע לי לאיזה כפר הכוונה. יתכן וחלק מהאיזכורים אשר נכתבו בערך הקודם קשורים לערך זה.
הכפר מוזכר בספרו של הרב צדוק יצהרי, אשר ברח מצנעא בשנת תש"ח-1948, לאחר שחשדו בו כי שיתף פעולה עם המורדים שרצחו את האימאם יחיא.
עיין ערך קודם.
הכפר נמצא בגבול מחוז רדאע, ובסמוך לישובים נאד'רה, סדה, אגברי ועוד.
הרובע היהודי של העיירה נאד'רה נקרא גחזאן.
נאד'רה שמשה מרכז השלטון של נפת עמאר. על פי מסורת זקני הכפר, הכפר הוקם לאחר גלות מוזע, בשנת ת"ם-1680, על ידי משפחת בני מוסא, אשר ברחה מהישוב נאד'רה אלעליא, עקב גזרת הגלות. עפ"י מסורת שכתב שלום בני משה, גחזאן היא השכונה היהודית המרכזית של העיירה. החלק השלישי של נאד'רה,...
הכפר גרוואח נמצא על הר צעפאן שבהרי חראז, ועל ההר הזה היו חמשה כפרים נוספים בהם חיו יהודים. הישוב המרכזי באזור היה מנאכ'ה, וכפרים נוספים: מוצ'מאר, בית שארעה ועוד.
בשנת תרי"ט-1859 סייר ר' יעקב ספיר במקום, ובספרו הוא כתב, כי בכל אחד מהכפרים חיו ט"ו יהודים. בשנה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות, ובית כנסת אחד גדול בחצר בית הצדיק ר' יחיא עומיסי, מנפלטי העיר צנעא. הכפר היה מוקף חומה עם דלתיים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת או שתיים, משפחת חדאד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחת אחת, משפחת עוזירי.
ג'יל בערבית: מקור מים, בריכה או נחל וכדומה. היו מספר ישובים בתימן בשם ג'יל: בנפת חאשד מצפון לצנעא, בנפת גוף מצפון מזרח לצנעא ועוד, ולא תמיד ניתן לדעת בודאות לאיזה ישוב הכוונה. יתכן כי חלק מהמסמכים קשורים לישובים אחרים בערך זה ובערכים הבאים. ראה עוד ערכים הבאים.
מצאתי כתב יד אשר נשלמה העתקתו בישוב גיל ביום חמישי י"ט בטבת אתתק"ז-שנ"ו-1596. הסופר הוא ר' ישע בן שלום בן סעדיה, והחיבור הוא...
כינוי לשם נהר השחור. הנהר הפריד בין שכונות העיר צנעא. סתם מדינה או העיר צנעא הן השכונות העליונות של העיר, מאלקצר עד באב (שער) אלסבח, כלומר, עד הנהר השחור-ג'יל אסוד, ומשם מערבה נקראות השכונות בשמן: שרארה, ביר אלעזב, כ'זימה וקאע אליהוד.
באזור אלגוף היה ישוב יהודי עתיק ביותר, ולכן התרכז במקום זה המשכיל ר' חיים חבשוש בהעתקת כתובות עתיקות שבאיות בשנת תר"ל-1870 יחד עם יוסף הלוי. חבשוש כתב בספרו, כי מנהיג יהודי האזור היה מרי יחיא צעדי, היהודים היו נדיבים מאוד למרות שמצבם הכלכלי היה קשה. אהרון צעדי, למשל, רצה לתרום להוצאות נסיעתם של חבשוש והלוי, אך לא היה בביתו כלום, והוא החליט לתרום שתי מטבעות כסף של אשתו. במקום חיו גם האחים שלום...