בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עואץ' ובנו סאלם תשע ריאל, סעיד שמעון ארבע ריאל, יחיא מוסא ובנו יחיא שש ריאל, יחיא סלימאן ובנו יחיא שש ריאל, והנשים: מרים בת (משפחת חאזי) ריאל אחת, סעדה בת מנס ריאל, סלאמה בת מבורת ריאל, ג'וצנה בת סלימאן ריאל וג'...
קהילות תימן
תצוגת 491 - 500 מתוך 1942
בגבל ראזח היו אחד עשר כפרים: ג'מעת בני בחר, זראע, טלאן, מחל אלסלוי, אלמעזבה, אלנצ'יר, אלצ'הראת, אלקד, קולת, שעבאן ותשתאן.
בכרטסת הישובים של גויטין מוזכר גבל ראזח, כמקום בו חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. בכרטסת לא מצוין המיקום, ונראה, כי הכוונה לאזור שבמערב מחוז צעדה, ומצפון מערב לנפת חידאן, באזור הסמוך לאבו עריש.
ביב': גויטין כרטסת 179, הולנדר, תימן, ע' 41
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
בהר-גבל רבק נמצאו חורבות של כפר יהודי, ובמקום נמצאו שרידי בתים ובית קברות יהודי גדול.
ביב': צדוק 902, המקור: סעיד שמחי מכפר סבא
ההר נמצא ליד באב אלמנדב ואלשיך סעיד. סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.
ביב': תימנה ע' 84-85, צדוק
כפר גדס נמצא במרחק של שש שעות הליכה מהעיר אב. גויטין, אשר ערך מחקר יסודי על הכפר, ממקם אותו באזור ארביין בנפת דו ספאל.
עפ"י המסורת, הכפר נחשב ריש גלותא, דהיינו, המקום בו התיישבו היהודים לראשונה מאז שהגיעו לתימן, וכי תושבי אלגדס חיו בעבר הרחוק בכפר שישב על ההר כלפי דרום, ושמו היה: שיעב אס סובע-ערוץ האריות. הכפר המקורי לא קיים יותר.
מצאתי את הכפר גדס מוזכר בכתובים לראשונה בשנת תי...
ביב': התימנים ע' 216-220, אנציקלופדיה א', גברא, חכמים וסופרים ע' 220-226, גברא, מחקרים ע' 64, לקסיקון ע' 50, חוזה שרעב ע' קכ"ב, תימנה, רצהבי, במעגלות ע' 62, נחשונים ע' 80, צדוק 711
נפת גהראן נמצאת בין העיר צנעא לעיר ד'מאר. בנפה שבעה עשר ישובים, לפחות: בדש, בית דגאה, בית וגה,* בית מחראס, דהראן, כ'רבת גהראן, כ'רבת לולוה, כ'רבת מקדשה, מעבר, עסם, צ'אף, ציק, קבאתיל, רצאבה, שונטוב, שרארה, ועוד.
ברשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, מוזכרת גהראן פעמיים, פעם באופן כללי גהראן, ופעם שנייה גהראן (צאף).
בפעם הראשונה עלו שבעה עולים: 2 יתומים, אלמנה אחת, 3 נשואים, רווק...
ביב': אנציקלופדיה א', נחשונים ע' 81, 82, גויטין כרטסת 189, הייתי בן ערובה ע' 63
סמוך לעליייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות: יהושע, צנעאני, חצני ועטבה.
ביב': צדוק 467, גויטין כרטסת 194
בכפר היתה הקהילה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנפת חוגריה. ישובים קרובים לאלגוירה: מראצן, סואמה ונחמה, ובכל האזור חיו חמש מאות וחמישים ושבע משפחות.
הידיעות הראשונות שיש בידי על הישוב היהודי באלגוירה הם משנת ת"ר-1839. בשנה זו העתיק מרי שלמה בן שלמה קובץ בהלכות שחיטה: פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם, וכן שרח-פירוש בערבית לשחיטה בצורת שאלות ותשובות. בכתב היד נ"ד דפים.
בקולופון כתוב:...
ביב': אנציקלופדיה א', י"ל נחום, צוהר ע' ע"ח, תימנה, נחשונים ע' 87, 160, צדוק 901 המקור: ישי רצון מקדימה
יתכן ומדובר בכפר גוירה שבנפת חוגריה.
בקטעי הגניזה נמצאו מסמכים רבים הקשורים לתימן, וביניהם מכתבו של מרי יעקוב בן סלים, מגדולי המתרימים בתימן לישיבות ארץ ישראל במאה הי"ב. המכתב נכתב בעיר אלגווה, והוא מיועד אל חלפון בן נתנאל הלוי, בזמן ששהה בעיר עדן לרגל מסחרו. מהמסמך ניתן ללמוד, כי עזב את עדן מפני שמרד בשלטון נגיד היהודים ר' מצ'מון בן יפת, ולא רצה להיות מעורב במחלוקת הגדולה.
...
ביב': גויטין התימנים ע' 24-27, אנציקלופדיה א' 225
הכפר גוורה אלסופלה נמצא במרחק של כ-80 ק"מ מצפון מערב לד'מאר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך: בושארי, עוקבי, עפגיין, ינאעי, כהן, יוסף, הארון, פנחס, ימני, ונטה ועוד.
ביב': צדוק 472 המקור: סאלם נהארי מראש העין, גויטין כרטסת 202
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 46
- 47
- 48
- 49
- 50
- 51
- 52
- 53
- 54
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »