גַבַל חַרַאז

הידיעות הקדומות שיש בידינו על חיי יהודים בנפת חראז היא משנת שכ"א-1561. בידינו נותר דף בודד של הקולופון, ממנו ניתן ללמוד, כי הסופר ר' שלמה בן משה מוסאיי השלים את העתקת מדרש הגדול, ביום רביעי י"ח באדר אתתקע"ב-שכ"א-1561 בישוב "גבל חראז מן חגרת בית עמאר". כלומר, שם הישוב גבל חראז, שסביב או באזור בית עמאר. משמע, שגבל חראז היה שם ישוב במאה הט"ז, ולא אזור גדול כפי שמקובל בדורות האחרונים. סופרים ממשפחת מוסאיי ידועים לי מהשנים שס"ב-1602, ת"ג-1643 ועוד, מהכפר מוצ'מאר, ליד מנאכ'ה, שבנפת חראז, ויתכן כי אף סופר זה חי בכפר מוצ'מאר.

בקולופון כתוב:

ספרא חלשא קלא ומסכינא שלמה בן משה אלמוסאיי שצ"א (שמרו צורו אמן) דכתב יתיה לנפשיה ולכל אחוהי, יהא סימן טוב עלוהי ועל אחוהי. וכאן אלפראג' מן נסכת הד'א אלמדרש יום אלרבוע אלד'י הוא (= ונסתיימה כתיבת המדרש זה ביום רביעי שהוא) יום תמני עשר פי ירח אדר שלשנת אתתע"ב שנין לשטרי (שכ"א-1561), גבל חראז מן חגרת בית עמאר תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל, ויקיים עלי מקרא שכתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ומפי זרעך וכו' אמן.