הכפר גמעת שארע או בקיצור גמעה, נמצא ממערב לטוילה ומחוית. הכפר ידוע לי מספרו של ר' יחיא צברי, המתאר את מסלול נסיעתו מאזור צנעא לכוון מערב, שם מצא עבודה בבניין אצל מוסלמי. לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, נראה, כי סמוך ממש לעלייה לארץ לא חיו יהודים במקום.
קהילות תימן
תצוגת 511 - 520 מתוך 1942
בנפה גנדייה היו מספר כפרים בהם חיו יהודים: ואדי עורק, כ'זיעה, אכאם אנוב, עמקר, פודעה, צביה, קעדה, ועוד.
במחצית השנייה של המאה הי"ט נולד במקום מרי סעדיה נתן, דיין בקהילה, ואשר עזב את תימן ושמש בדיינות בבומבי שבהודו.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום, ודרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ יהודי נשוי כבן ארבעים עד חמישים שנה. משלח ידו חייל, ממשפחת תעיזי.
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 415, נחשונים ע' 397, צדוק
השם געבל הוא שם פרטי של אדם, ומוזכר לראשונה בקטעי גניזה מהמאה הי"ב. בקטע גניזה מסופר על סוחרים וצורפים יהודים אשר טבעו באונייתו של געפר, שניים מיהם מגרבים מטריפולי שבלוב, להם היה יפוי כוח ופיקדון של כסף שהפקידו לפני ההפלגה. במסמך הגניזה מפורט הטיפול בהם.
בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ, האזור היה בשליטת הבריטים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ התאנה סולטן אזור געבל ליהודים,...
ביב': מנצורה ע' 99-103, התימנים ע' 88, מגלות תימן לגאולה ע' כ"ו-כ"ח
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש עד חמש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף סאלם ואחיו יחיא וסאלם, סאלם יהודה ויחיא חשישי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כארבע עד חמש משפחות.
ביב': פנקס השליחות 34, צדוק 186 המקור: משפחת ידאעי מרעננה, גויטין כרטסת 225
שם הכפר ידוע ממלחמות הטורקים והאימאם בשנים תרנ"א-תרנ"ב (1891-1892). לא ידוע לי אם חיו יהודים בכפר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.
ביב': מכתביהם ע' 160, 161, צדוק
הכפר גרמאן נמצא במרחק של חצי שעה הליכה מקפלה.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר גרמאן שבע עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יצחק חימי ריאל, סאלם בן יוסף מוסא שלוש ריאל, סעיד פגלי שלוש ריאל, סעיד עגיר שלוש ריאל, אברהם עגיר שתי ריאל ורבע, סעיד בן חיים כודכרי שלוש ריאל, יחיא...
ביב': פנקס השליחות 11 (צדוק 198), גויטין כרטסת 238
הכפר נמצא באזור גבל ברע, סמוך לעיר הנמל חודידה, מדרום מערב לצנעא. במערב תימן בסמוך לחוף ים סוף, לא חיו יהודים רבים עקב מזג האויר הקשה, ולכן נראה שאף בכפר זה לא חיו יהודים רבים.
לפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לישוב גורן.
ביב': גויטין כרטסת 240, צדוק
הכפר ג'רה נמצא בין צנעא לנפת אנס שבמחוז ד'מאר. לא ידוע לי מיקומו המדויק.
בכפר חיו מספר יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ, והוא ידוע לי כמקום לידתו של מרי חיים בשארי, רב מחוז אנס. מתלמידיו וחבריו מרי שלמה גובני, מרי יוסף חפצי ועוד. בהמשך עבר להתגורר בכפר נגד מלאחי באנס. עלה לארץ ונפטר בשנת תש"כ-1960, בגיל 90 שנה. נקבר במושב עזריאל בשרון.
ביב': בנו יהודה בשארי מנתניה, אנציקלופדיה ב' ע' 16
הכפר גובאר נמצא במרחק של מספר דקות הליכה מדרום לצעפאן. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודים ומוסלמים. במקום היה בית כנסת-כניס עמראן, אך הקהילה היהודית בכפר היתה קטנה, ולכן לא היה מניין לתפילה. השלימו מניין בסיוע יהודים מצעפאן. היתה להם מקווה משותפת.
ביב': לקסיקון ע' 47
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 48
- 49
- 50
- 51
- 52
- 53
- 54
- 55
- 56
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »