קהילות תימן

תצוגת 461 - 470 מתוך 1942

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים משפחות בערך: שאער, לוי, נגאר, בטייה, עואץ', וחש, מורי, עדני-כהן, ועוד.

ביב': צדוק 713 המקור: יחיא שאער מרחובות

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מוסלמים בלבד בכפר, אך בסמוך לכפר נותרו חורבות של שכונת היהודים. ניתן לזהות בחורבות העתיקות יסודות של כעשרים בתים.

ביב': צדוק 469 המקור: יחיא חדאד מר"ג

הכפר שכן על ראש ההר, וחיו בו יהודים בלבד.

הכפר ידוע לי לראשונה משנת תקל"ה-1775. במסוודה- פנקס בית דין צנעא מהמאה הי"ח כתוב, כי ביום רביעי כ"ט באדר ב' בפ"ו-תקל"ה-1775 גירש סעיד בן מעוצ'ה הרון את אשתו היבמה רומיה בת מרי שלום כ'מבא, באמצעות גט שליחות, על ידי מרי מוסי' חדאד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום כ'רמבא ומרי משה חדאד. יתכן, כי מרי משה חדאד הוא תושב צנעא.

בתחילת המאה...

ביב': מסוודה ע' 176-תע"ב, פנקס השליחות 39, צדוק 463 המקור: יחיא כרמי מנתניה, אנציקלופדיה א' וב', נחשונים ע' 23, יחיא צברי ע' 50, 52, מפגש עם יוצאי נפת אנס, תשס"ב נתניה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': צדוק 897 המקור: נפתלי גדסי מרחובות

אזור גבזיה שכן ליד הכפר טאחן, מזבר, שהיה כפר יהודי, ועוד. באזור היו מעיינות שופעים במשך כל השנה, והיהודים התפרנסו מחקלאות, צורפות ומסחר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ רוב תושבי המקום היו יהודים. לא ידוע לי גודל הקהילה, אך ידועים שמות חלק מיהודי הכפר: יהודה צברי, יעיש בן עמראן, חקלאי ומוכר ערק, שוכר מוסא, מנחם עמראן, אברהם בן יעיש עמראן, רדאעי ועוד.

מרבני הכפר: מרי סלימאן בן ברהן....

ביב': תימנה, לקסיקון ע' 47, נחשונים ע' 70-72, 162, גויטין כרטסת 166

בשנת תר"א-1841 נכתבה כתובה בנשואי יהודה בן נחום אלאחמרי וחמאמה בת סאלם קוזי צבטאני. התאריך הוא ט"ו באייר, בישוב: במתא אלג'בל דעל עינא דמיא אלביר מותבה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: הארון גיאת ריאל, סלימאן מגהז שלוש ריאל, סאלם יעקוב ובנו...

ביב': ששון, אוהל דוד ע' 983 (מס' 1089), אנציקלופדיה ב' ע' 70, פנקס השליחות 15

לא ידוע המיקום המדויק של הכפר.

בגבל אדאר לא חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ, והוא היה חרב. עפ"י המסורת של זקני קהילת יהודי רצ'אי, חי בכפר מרי שלום שבזי במאה הי"ז.

ביב': צדוק 716 המקור: שלמה אדהם מאליכין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות, אך ניתן ללמוד על גודל הקהילה מן העובדה, כי בכפר היו שני בתי כנסת. לפי זה, חיו בכפר עשרות משפחות יהודיות.

ביב': צדוק 192 המקור: משפחת סעודי מרחובות

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם אשול ובניו סעיד יחיא וסאלם חמש ריאל, סעיד יצחק שלוש ריאל, שש ריאל "נגד ההיתר", אחיו סאלם אשול שש ריאל, שמעון קהלאני ובנו עואץ' שש ריאל ורבע, דאוד דחבאש ובניו יחיא סעיד וסאלם ריאל ורבע, צאלח מנצור רביח ובנו סאלם...

ביב': פנקס השליחות 25

גבל אליהוד שכן ליד הכפר צ'רע א שועבי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום, אך נותרו החורבות של כפר יהודי, ובו מקווה טהרה. הנשים היהודיות באזור היו נוהגות לחטוב עצים להסקה במקום. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי במקום.

ביב': צדוק

עמודים