הכפר נמצא בין תרבה למוזע, ממערב לעיר המרכזית של נפת חוגריה: תרבה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, אשר התפרנסו מצורפות. יחס המוסלמים אל היהודים היה טוב. כל השנה הם היו מתגוררים בכפר, ואילו בחגים הגדולים היו שבים אל משפחותיהם בישוב מראצין. אחד מהם היה יהודה בן חיים, והשני דאוד בן יחיא.
הכפר סודום ידוע כמקום ממנו גלו היהודים בגלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), והוא מוזכר בקינות על הגלות.
ליד הכפר הנוכחי היו חורבות של הכפר המקורי, בו התגוררו היהודים עד גלות מוזע. הכפר השתרע על שטח גדול מאוד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שישים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות...
שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.
במסמך...
הכפר היה מיושב בעבר ביהודים רבים, אך רבים מתו במגפות וברעב.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות בערך: עוודי, יוסף, הארון, חסן, עומר, ועוד.
עיין עוד ערך סורק.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בשני כפרים שעל ההר סורק. בכפר מחדד חיו כעשרים משפחות יהודיות ובכפר קובר חמש עשרה משפחות. עיין ערכים.
ליד ההר סורק היה הישוב מחמאר ואלגדס, אזור שהיה בגבול בין שטח האימאם לשטח שהיה בשליטת הבריטים.
גויטין מנה שני מקומות: סוריכ וסורק, ונראה, כי מדובר באותו מקום. עיין ערך סוריכ.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת מד'מון.
העיירה סוודיה נמצאת על ציר הנסיעה מהעיר רדאע לישובים במזרח הרחוק של תימן: ביצ'א, חבאן, ועוד.
מקור הקהילה היהודית בעיירה סואדיה, מהעיר רדאע. נראה, כי הקהילה היהודית במקום נוסדה בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה ארבעים וחמש משפחות בערך, ונמנו בה חמישים משלמי מס החסות. את המס לא שילמו נשים, זקנים, חולים וקטנים.
בפנקס משלמי מס החסות של...
מספר ישובים בשם סודה היו בתימן, שניים מצפון לצנעא, האחד, העיר סודה בנפת חאשד מצפון לצנעא, והשני בנפת נהם מצפון מזרח לצנעא. כמו כן היו ישובים בשם סודה במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, בנפת ביצ'א ועוד. לעיתים, עפ"י ההקשר ניתן לדעת לאיזה סודה הכוונה, ואולם, בכתבי יד ובמקורות מסוימים קשה לדעת לאיזה סודה הכוונה. על כן, מומלץ לבדוק בכל הערכים ולהתחשב בעובדה, כי יתכן וטעיתי בזיהוי שבין הישובים.
עיר מסחר מרכזית מבוצרת, אשר שמשה מרכז השלטון האזורי.
בשנת שנ"ג-1593 נמכר כתב היד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן בניה בן סעדיה בצנעא בשנת רנ"ח-1498. הספר עוסק בפילוסופיה יהודית. אלא, שלא ידוע לי האם הספר נמכר בסודה שבנפת חאשד או שבנפת נהם, או אף במקום אחר.
סודה שבנפת חאשד מוזכרת במאורעות השבתאות בתימן, מספר שנים לפני גלות מוזע. בשנת תכ"ח-1668 החלו להגיע השמועות על משיח השקר שבתי...