ברשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, מפורטים שלושה ישובים בשם סאקין: סאקין, סאקין-חידאן אלשאם, וכן סאקין כולאול. שני הראשונים הם אותו ישוב העיירה סאקין, אשר פורטה בערך הקודם, ואילו לגבי השם השלישי, אין לי ודאות האם מדובר בישוב אחר או בכינוי שלישי לאותו ישוב.
מ"מ, אם מדובר בישוב עצמאי ואחר, לא ידוע לי מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות. ברשימת המחנה כתוב, כי עלו לארץ בעלייה הגדולה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר ידוע כמקום לידתו של זכריה גלוסקא, לימים יו"ר התאחדות התימנים בישראל, אשר סייעה רבות ליהודים בתימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.* בשנת תרס"ט-1908 יצאה קבוצת עולים לארץ ישראל. בכפר נולד גם מרי שלום בן יוסף גלוסקא (קורץ), אשר עלה לארץ בתרס"ג-1903, ואשר שמש יו"ר הועד של תושבי שכונת מחנה יהודה בפתח תקוה, ובהמשך רב השכונה.
לא ידוע כמה יהודים נותרו בכפר לאחר העליות של שנות תרס"ג-תרס...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
למחנה העולים גאולה שליד עדן, הגיעה אשה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת כומימי. היא נפטרה במחנה ולא זכתה להגיע לארץ. שם המשפחה כומימי, היה נפוץ באזור דרום מרכז תימן, ועל סמך זה אני מעריך, כי הכפר נמצא באזור זה.
נראה, כי הכוונה לכפר בני שג'רה. עיין ערך.
שם הישוב ידוע לי מכתב יד מתחילת המאה הט"ז. בשנת רפ"ו-1526 העתיק הסופר ר' יוסף בן משה הלוי ד'מרמרי את ספר ההפטריות. השם ד'מרמרי מרמז על מוצא משפחת הסופר: מבצר ד'מרמר, 18 ק"מ מצפון מערב לצנעא, או ישוב בנפת חאשד מצפון לצנעא. ידועים שני משוררים בסוף המאה הי"ז ממשפחת ד'מרמרי, ר' דוד ור' סעדיה בני שלמה הלוי.
נראה, כי הישוב סד נמצא מצפון לצנעא.
בכתב היד ק"ג דפים, ובהם מקרא ותרגום ארמי...
לא ידוע לי מיקום הכפר.
שם הישוב סדאת ידוע לי מכתב יד משנת תרל"ו-1876. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן שלמה עמר את סידור פעמון זהב עם פירוש חידושין, אשר חיבר מרי יצחק ונה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. נכתב במימון ר' שלום בן יחיא יעקוב הלוי.
בקולופון כתוב:
נשלמה זאת המלאכה... ביום ה' כ"ה אלול בקפ"ז לשטרי (תרל"ו-1876) במאתא סדאת... והכותב סלימאן בן סלימאן בן יחיא יודא עמר......
שם הישוב סהרי או סהרה מוזכר בארבעה משיריו של המשורר הלאומי מרי שלום שבזי. במקום חיו מספר ידידיו של המשורר, ונראה, כי הוא שהה במקום תקופה מסוימת. באחד השירים הוא כתב:
ידידי בעיר סהרי אזכרם - ואודה לאלהי אשר עטרם
ויאריך ימיהם וגם ישמרם - וישפיע אליהם בטוב ממרים
בכתר וחכמה והיד הכתרם מזרח ומערב וצפון דרום
ואם אזכריהם זרועו יפוז - זכורים לשלום כשלוים יגוז