קהילות תימן

תצוגת 1121 - 1130 מתוך 1942

סוק את'ניין = שוק יום שני.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה יהודית אחת, משפחת מדהלה: 2 גברים, 2 נשים, 4 בנות, ושלושה בנים. סה"כ אחד עשר נפש. הכפר כונה בשם זה, היות ומיקום הכפר ליד השוק השבועי של יום שני.

בכל האזור שבין צעדה לחידאן היו תשעה ישובים בהם חיו יהודים: צעדה, אטלח, מגז, פלה, ערו, סאקין, ואדי אלכואלד, סוק את'נין והג'ר. בכולם 114 משפחות, 572 נפש. בלי הישובים...

ביב': לקסיקון ע' 91, אהרון בן דוד החינוך היהודי ע' 12, צדוק 46 המקור: י' ערגי מראש העין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 778

שם הכפר מתורגם: שוק יום שני. בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית במקום חמש עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד מוסי' שלוש ריאל, סעיד חובארה ובנו אברהם שתי ריאל, אברהם מחפוץ' ובניו שמואל ובניו חיים ואברהם ארבע ריאל, בנו יוסף שתי ריאל, בנו יצחק ובניו סלימאן סעיד וברוך ריאל,...

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 115, פנקס השליחות 30, צדוק 330 המקור: יוסף חובארה מר"ג

יתכן וקיים ישוב שלישי בשם סוק את'ניין, ומסתבר, כי זה השם המלא של אחד הכפרים שהוזכרו לעיל.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים או שלושים שנה, ממשפחת צבי. שם המשפחה הקודם: עמר.

שני שמות המשפחה הללו לא הוזכרו בשני הישובים הקודמים, ולכן קיימת סבירות, כי מדובר בישוב שלישי.

ביב': נחשונים ע' 276

סוק אלת'לאת'ה-שוק יום שלישי.

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

ביב': תימנה ע' 14

עפ"י גויטין הכפר היה בנפת חידאן, מדרום מזרח לנפת כ'ולאן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 779 (צדוק 47)

יתכן והכוונה לאחד הישובים של סוק מנפת כ'ולאן, שהוזכרו לעיל.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 603

ר' יעקוב ספיר כתב בספרו, כי בשנת תרי"ט-1859 הגיע לסוק אלרבוע, שוק השבועי שהתקיים ביום רביעי בשבוע, שם פגש את איש החסד ר' יחיא עומיסי ובנו משה מגרואח. ר' יחיא דאג לספיר.

לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.

ביב': ספיר ע' נ"ב-נ"ד (מהדורת יערי)

שם הכפר על היותו סמוך לשוק שהתקיים ביום רביעי בשבוע. יש המכנים אותו גם בשם רבוע אלכ'ולאן, על שם הנפה בה נמצא הכפר. עיין ערך: דלאג.

במקום היתה קהילה יהודית עתיקה, והם נזכרים בכפר משנת תמ"ב-1682.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות...

ביב': אנציקלופדיה ב', פנקס השליחות 27, לקסיקון ע' 123, 264, יהודי אגברי ע' 170, 173, צדוק 418 המקור: סאלם חנש מפ"ת

משמעות שם הישוב: שוק יום רביעי המזרחי.

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

ביב': תימנה ע' 14

עמודים