סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו במקום שש או שבע משפחות יהודיות, ממשפחת אברהם.
קהילות תימן
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא דאוד שתי ריאל, בניו: מרי סאלם ריאל, דאוד ובניו יחיא וסאלם, יחיא ובנו יחיא ריאל, סעיד שתי ריאל, סאלם יוסף ובנו צאלח.
חכמים בקהילה: מרי יחיא דוד ובנו מרי סאלם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו...
סדה ידועה בשמה העתיק: אלפתחה.
העיירה ממוקמת ליד נפת עמאר, למרגלות הר. בבקעה זורם נהר בנא, הזורם כל השנה. ישובים באזור: אגברי, מקאלח, דאר סעיד, ועוד. מרכז שלטוני.
העיירה נמצאת באחד המקומות היפים בתימן: מעיינות ונחלים זורמים והמון שטחי גידול חקלאים.
הקהילה היהודית במקום ידועה מהמאה הי"ח לפחות, בשם העתיק: אלפתחה. שכונת היהודים היתה למעלה על ההר, ואילו שכונת המוסלמים היתה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות: שמחי הלוי, אחמר, טרם ועוד.
הכפר עתיק מאוד, והוא מקום מגורי משפחתי בתימן. הכפר מוזכר לראשונה בסוף המאה הט"ו. בשנת רנ"א- 1491 העתיק הסופר ר' יתר בן כוכב בן עמרם הלוי את משנה תורה לרמב"ם הלכות נזיקין-שופטים. בקולופון של כתב היד הוא מפרט את שושלת היוחסין שלו עד שבט לוי בן יעקוב.
בקולופון של ספר הקניין כתוב:
נשלם זה הכתב יום חמישי דהוא עסרין ושבעה יומין בירח אלול שנת אתת"ב שנין לשטרות (רנ"א-1491) במאתא קריה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום עשר משפחות בערך: זג'יר, תעיזי, רצ'א ומסלם.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שלוש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם אברהם ובנו אברהם, יחיא בן יחיא ובנו מוסי' ויחיא סלימאן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, ממשפחת ידאעי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים באזור.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 4 יהודים: זכר אחד, 3 נקבות, אלמנה אחת ושלושה יתומים. גיל העולים: 2 ילדים, נער אחד, ואחד מעל שלושים שנה.
יתכן ומדובר בכפר סחול בני שמסן, למרות ששם המשפחות לא מתאים. עיין ערך הבא.
שם המשפחות: בטייה וטויל.
סיאן הוא כפר יהודי גדול הנמצא במרחק של 10 ק"מ בערך מדרום לצנעא. הוא נחשב ריש גלותא, דהיינו, מקום אליו הגיעו היהודים לראשונה לגלות תימן. תחילה הוא כונה אלחוצן.
בכפר חיו יהודים בלבד, והוא מוזכר בהקשר לגלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), ממנו יצאו היהודים לגלות.
יהודי הכפר מוזכרים במאה הי"ח. במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום שישי ה' באלול בפ"ט-תקל"ח- 1778, כי יוסף בן מרי סעיד סדמי...
לפני לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, אך סמוך לעלייה הגדולה עברו משפחות אלו להתגורר בכפר צ'הר שבנפת חובייש.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 103
- 104
- 105
- 106
- 107
- 108
- 109
- 110
- 111
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »