בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: יוסף בן יחיא פרחי, אשר תרם שלוש ריאל.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: יוסף בן יחיא פרחי, אשר תרם שלוש ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחת אכוע. משפחה אחת של יהודים בכל הכפר.
הישוב סום או סוס ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת תקצ"א-1831. כתב היד הוא סידור תפילה. לא ידוע שם הסופר. בסידור שיר הודיה על נס שהיה בישוב.
ר' סעדיה בן משה בוצי העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תרמ"ב-1882 בישוב סוק אתבן. לא ידוע לי מיקום הכפר, ונראה כי הכפר נמצא במרכז תימן.
בכתב היד קצ"א דפים, הכוללים את ההקדמה לסדר זרעים של המשנה, פירושים בערבית למשנה, ועוד. הוא כותב טעמים בשם חכמי תימן, כמו: מרי יחיא בן מרי סלימאן צבארה.
ונשלם פירושו על ידי מי שליקט מדברי הרמב"ם הנשר הגדול ומדברי חכמים ז"ל. השלמתי אותו ביום כ"ח אייר...
בכפר חיו יהודים אף לאחר העלייה הגדולה לארץ, ובשנת תשנ"ג-1993 חיו בכפר בני משפחת חיים בן זכריה חלא.
שם המקום ידוע לי מספרו של ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870 לצורך העתקת כתובות עתיקות.
לא ידוע אם חיו במקום יהודים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: שלמה, שוכר ועוד.
הכפר נמצא ליד הכפרים: נגד מלאחי, מזר, ברייקה, צ'וראן, נסמי, מדאב, ועוד.
בכל נפת אנס חיו אלפיים עד שלוש אלף יהודים.
לא ידוע אם היתה במקום ישוב יהודי.