הישוב סיאני נמצא על ציר הנסיעה מהעיר אב לעיר תעיז, מדרום לגיבלה. הישוב היה נקודה מרכזית מאוד בנסיעה של עליית היהודים בדרכם לעדן. ציר הנסיעה המרכזי של העולים מצנעא לעדן, עבר דרך ד'מאר, ירים, אב, סיאני, ראהדה, כונדוק, לחג ועדן. ציר נסיעה זה כונה דרך אלימן.
לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה משפחות בערך: אכוע, ועלאני, גובאני, ועוד.
יתכן והכוונה לכפר סלף בני אלקאצ'י. עיין ערך הבא.
במקום היתה קהילה יהודית עתיקה, ומספר דורות לפני העלייה הגדולה לארץ המירו כל יהודי הכפר את דתם עקב מקרה מצער. עפ"י המסורת שבפי יהודי כפרי האזור, בערב פסח של אחת השנים שחטו פרה לכבוד החג, אך הפרה נטרפה. שחטו פרה נוספת ואף היא נטרפה. כאשר שחטו את הפרה השביעית ואף היא נטרפה, כעסו מאוד, וכל כך השתוקקו לאכול בשר שהחליטו להמיר את דתם. במשך הזמן...
בעבר חיו יהודים רבים בכפר, אך בדורות האחרונים קטנה מאוד הקהילה, עקב מגיפות ושינוי מקום המגורים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות, ממשפחת דאוד וחיים.
הכפר סלף בני אלקאצ'י ידוע לי משני כתבי יד אשר העתיק הסופר ר' שלום בן מעודד כלפי, בשנים שי"ט- 1559 ושנת שמ"ו-1586.
כתב היד הראשון הוא משנה תורה לרמב"ם ספר נשים. נכתב במימון ר' נתנאל בן יוסף. בכתב היד קכ"א דפים. מיקום הכפר בנפת חראז, מבוסס על דברי הסופר בקולופון במפורש.
בקולופון כתוב:
נשלם... שנת אתת"ע שנין לשטרי (שי"ט-1559) במאתא סלף בני אלקאצ'י מן גבל חראז... ונכתב בשם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת סנואני.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: עורר, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות.
ההר ממוקם ליד עותמה.
עפ"י המסורת שבפי יהודי עותמה, שני הכפרים הללו היו מיושבים ביהודים בתקופה קדומה. מקומות אלו נחשבו מקודשים ליהודים ולמוסלמים, ואין איש אשר נכנס לכפרים אלו. מספרים, כי מספר פעמים ניסו ערבים לחרוש באזור הכפרים, ולא יכלו, פעם הפריעו להם הברקים, ופעמים שהפרות לא רצו לחרוש.
לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי בכפרים אלו ועל איזה רקע.