סוּדָא

יתכן וחלק מהאזכורים לחיי יהודים בסודה שבנפת חאשד קשורים לסודה שבנפת נהם, לכן מומלץ לעיין בערך הקודם.

בשנת תר"ל-1870 סייר באזור צפון מזרח תימן המשכיל ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות, עפ"י בקשת החוקר יוסף הלוי. חבשוש הגיע לכפר סודה שבנפת נהם, שם פגש יהודי זקן כבן 140 שנה, הלוי העריכו בכ-110 שנים, ושמו מרי סעיד בארדה. הוא היה מלמד תורה לתשב"ר. רוב זקנו היה שחור, שיניו במקומם וראייתו תקינה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סלימאן סעיד בארדה שש ריאל, יוסף בן סלימאן בארדה ארבע ריאל, סאלם בוסי, יחיא בן סאלם שש ריאל, שלמה בן דאוד מרחבי שלוש ריאל, יהודה ימני ריאל והארון בארדה ריאל ורבע.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי שלמה בארדה.

הקשר הישובים בפנקס ושמות המשפחה, כמו: בארדה, מלמד שהכפר נמצא בנפת נהם.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שמונה משפחות בערך: בשארי, ימני, בארדה, בוסי, לדאני, כ'ולאני, מרחבי וקיסי. חכם בקהילה סמוך לעלייה מרי שלמה בן דוד מרחבי, אשר נפטר בארץ בשנת תש"ל-1970.