סוּדֵה

עיר מסחר מרכזית מבוצרת, אשר שמשה מרכז השלטון האזורי.

בשנת שנ"ג-1593 נמכר כתב היד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן בניה בן סעדיה בצנעא בשנת רנ"ח-1498. הספר עוסק בפילוסופיה יהודית. אלא, שלא ידוע לי האם הספר נמכר בסודה שבנפת חאשד או שבנפת נהם, או אף במקום אחר.

סודה שבנפת חאשד מוזכרת במאורעות השבתאות בתימן, מספר שנים לפני גלות מוזע. בשנת תכ"ח-1668 החלו להגיע השמועות על משיח השקר שבתי צבי, המשיחיות גאתה בתימן והיהודים המליכו עליהם מלך. מלך תימן כעס וריכז את מנהיגי היהודים כבולים בשלשלאות ברזל בעיר סודה. רכושם נבזז.

יהודי סודה יצאו לגולת מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679). בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, ואנס את היהודים להמיר את דתם. הוא החריב את בתיהם, בזז את רכושם, חלק נהרגו על קידוש השם, חלק נאלצו לברוח, וחלק המירו את דתם. הישובים המוזכרים בגזירה: סודה, סוד, ת'לא, כוחלאן, בית עד'אקה, חגה, ועוד.

בתשובות מהרי"ץ (שו"ת פעולת צדיק חלק ג' צ"ג) מוזכר הישוב סודה. אלא שלא ידוע לי האם מדובר בעיר שבנפת חאשד או סודה שבנפת נהם או במקום אחר. עיין ערכים הבאים. מ"מ, השואל הוא מוסא בן גמיל שעתאל. שם משפחה שעתאל, אשר תורגם בארץ לשאלתיאל, היה נפוץ בישובים שמצפון לצנעא.

כתב יד של הספר בעל הטורים נעתק בישוב ג'הים בשנת תי"ט-1659 על ידי הסופר ר' משה בן סעדיה קיסי, ונמכר בשנת תנ"ז-1697 ובשנת תפ"ד-1724 בסודה. אלא שלא ידוע לי האם מדובר בעיר זו או בסודה שבנפת נהם.

בשנת תרי"ט-1859 ביקר בתימן ר' יעקוב ספיר, ובספרו הוא כתב, כי רב הקהילה היה מרי סאלם-שלום, אשר היה סגי נהור, מלא בתורה ובחכמה, אשר התפרנס מתפירה. לאחר שהתעוור פירנסוהו בניו. עפ"י הקשר הישובים נראה, כי מדובר בסודה שבנפת חאשד, זאת בהסתמך על העובדה, כי בסמוך מוזכרים ישובים שמצפון מערב לצנעא, כמו: ת'לא, כוחלאן, שיבאם, עמראן, חגה, ועוד.

מכל מקום, ניתן להסיק, כי בשנה זו חיו יהודים בסודה שבנפת חאשד.

יהודה לוי נחום פרסם בספרו, כי מצא גט אשר נכתב בסודה בשנת תר"ס-1900. הבעל הוא יחיא בן יוסף, והאשה היא סעדה בת יחיא. העדים החתומים: ר' סלימאן בן יחיא ור' סלימאן בן יחיא. לא ידוע האם הגט נכתב בסודה שבנפת חאשד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בסודה, עפ"י עדותו של הרב זכריה עפארי מבני ברק.

עיין עוד ערכים הבאים.