קהילות תימן

תצוגת 1081 - 1090 מתוך 1942

הכפר נמצא ליד תנעם.

הכפר מוזכר לראשונה במאה הי"ח, בספר שו"ת פעולת צדיק, אשר כתב מהרי"ץ.

ר' יעקוב ספיר סייר בתימן בשנת תרי"ט-1859, והוא כתב בספרו, כי הקהילה היהודית בכפר מנתה שלושים וחמש משפחות בערך. רוב היהודים התפרנסו מקדרות ומחקלאות, ומצבם הכלכלי היה קשה. שכונת היהודים היתה נפרדת משכונת המוסלמים.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה עשרים משפחות בערך.

...
ביב': אנציקלופדיה א, חלק ב' ע' 57, 65, ששון, אוהל דוד ע' 203, צדוק 321, פנקס השליחות 5

בין צעדה לברט היו שלושה ישובים בהם חיו יהודים: עוצלה, סרעה ורגוזה. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכל הישובים שלושים וחמש משפחות, 32 משפחות ברגוזה, 2 משפחות בעוצלה ומשפחה אחת בסרעה.

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926) מפורט שם התורם: מרי אהרון גאהלי ובנו יוסף, אשר תרמו שלוש...

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 19, פנקס השליחות 11, אהרון בן דוד, החינוך היהודי ע' 13, לקסיקון ע' 91, צדוק 42, 1237

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים באחד הכפרים שבאזור. בכפר חיו ארבע עד חמש משפחות יהודיות.

ביב': צדוק, גויטין כרטסת 767

עד הרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905 חיו יהודים בכפר. לאחר הרעב נעלמה הקהילה היהודית מהמקום.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו חמש עשרה בתים חרבים בכפר, ועל סמך זה ניתן להעריך, כי הקהילה היהודית במקום מנתה חמש עשרה משפחות בערך.

ביב': צדוק 818 המקור: יעקוב תעסה מת"א

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן והכוונה לכפר צומארה.

ביב': גויטין כרטסת 794

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ ילד ממשפחת הזמי ועוזירי.

עפ"י שמות המשפחה יתכן, ומדובר בישוב סאפוף. עיין ערך.

ביב': נחשונים ע' 263

אזור סאילת חורה נמצא מצפון מזרח למחוז אב.

שם הכפר ידוע לי מהספר על יהודי אגברי, שם מסופר על שיירת סוחרים שגילתה את גופת יוסף חסן גראמה, אשר נשדד ונרצח בדרכו מירים לביתו.

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר.

ביב': יהודי אגברי ע' 22

בכפר סאיר חיו יהודים רבים, אך בתקופה מסוימת נטשו היהודים את הכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב, ונותרה בו משפחה אחת בלבד, משפחת תעסה.

ביב': צדוק 815 המקור: יעקוב תעסה מת"א

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר משפחה אחת של יהודים לפחות.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סעיד ואקץ, אשר תרם שתי ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה חיו יהודים בכפר אך לא ידוע מספרם ושמותיהם. 7ביב': פנקס השליחות 36

בלאד סאמה הוא אזור בנפת חוגריה וכולל את שעובה ובני עבאס. שיך הכפר היה חסיד אומות העולם, והתייחס יפה ליהודים. תושבי הכפר המוסלמים נחשבו תמימים וטפשים. באזור גדלו פירות רבים: קפה, קאת, תאנים, רימונים, פרח אלכ'אדי, ועוד.

באזור חיו יהודים בכפרים.

ביב': תימנה ע' 45, 55, 60

עמודים