הישוב סודה לצף ידוע לי ממספר כתבי יד אשר נכתבו במאה הי"ז. מיקום הכפר במחוז ד'מאר נעשה על ידי, בהסתמך על העובדה, כי הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי העתיק מספר כתבי יד בישובים: צ'אהרה, נסמי, סודה לצף, פרז מקלט, בשנים תמ"א-תמ"ד (1681- 1704). כיון שהישוב נסמי ידוע לי בודאות באזור ד'וראן שבמחוז ד'מאר, והסופר אף כותב זאת במפורש, מסתבר כי הישובים הללו נמצאים בסמיכות במחוז ד'מאר.
כתב היד הקדום...
ישנה סבירות שמדובר בכפר סודה לצף. עיין ערך.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורמת: גאליה בת עמראן, אשר תרמה ארבע ריאל.
זיהוי המקום במחוז ד'מאר, מבוסס על ההערכה, כי הכפר מוזכר בפנקס בסמיכות לישובים שבמחוז ד'מאר.
יתכן וחלק מהאזכורים לחיי יהודים בסודה שבנפת חאשד קשורים לסודה שבנפת נהם, לכן מומלץ לעיין בערך הקודם.
בשנת תר"ל-1870 סייר באזור צפון מזרח תימן המשכיל ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות, עפ"י בקשת החוקר יוסף הלוי. חבשוש הגיע לכפר סודה שבנפת נהם, שם פגש יהודי זקן כבן 140 שנה, הלוי העריכו בכ-110 שנים, ושמו מרי סעיד בארדה. הוא היה מלמד תורה לתשב"ר. רוב זקנו היה שחור, שיניו במקומם...
חורבות הישוב סודה נמצאות מצפון מזרח לנפת נהם.
ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא סייר עם שלום צעדי מאזור גיל, ומצא במקום כתובות עתיקות וכן בנין גדול מאבנים ולבנים וסיד, אשר חבשוש חשב אותו למסגד. הוא מצא גם חורבות, שיירי בניין להתקנת אבני שיש, כנראה.
לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שתיים או שלוש משפחות בערך.
הכפר נמצא באזור העיירה מדאן.
בב' באייר ברכ"ז-תרע"ו-1916 העתיק הסופר ר' סעיד בן יוסף אשול קובץ בהלכות שחיטה וטרפיות, בישובים אסוכיבאת ומדאיר. בכתב היד פ"ג דפים, ובהם החיבורים לחם תודה, הלכות ניקור, פרי צדיק ועוד.
כה עתרת המעתיק פה ק"ה ער"ה הצעיר סעיד בן יוסף אשול יצ"ו. יום ו' י"ז לספירה שנת ברכ"ז לשטרות במאתא אסוכיבאת תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל אכי"ר בב"א.
...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: אברהם קרואני ובנו יחיא, אשר תרמו שתי ריאל ורבע.
לא ידוע לי אם חיו יהודים בסופאל. שם הישוב ידוע מתיאורו של שליח העלייה יוסף צדוק, כי בחודש תמוז תש"ט (49/7) עברו יהודים דרך הישובים: קעדה, סיאני, ואסופאל, על ציר הנסיעה אב-תעיז, ציר בו נסעו רוב העולים בדרכם לעדן.
נראה, כי הכוונה לעיירה ד'י סופאל. עיין ערך.
יתכן והשם המלא של הכפר הוא סוק אלאתבן, בהסתמך על העובדה, כי שניהם היו בנפת כ'ולאן.
את מיקום הכפר סוק בנפת כ'ולאן קבעתי על סמך דברי הסופר באחד מכתבי היד, שם הוא כותב: במתא סוק ק"ק צ'ראב מן קרא אלסר. הסופר הוא ר' משה בן שלום שחב מתנעם, הנמצא באזור זה.
בשנת תצ"ג-1733 העתיק הסופר ר' משה בן שלום צפירה ספר העוסק בהלכות שחיטה בערבית. בכתב היד צ"ו דפים. יתכן והכוונה לסוק אחר.
...