שם הישוב מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904. לא ידוע מיקום הכפר, ואם חיו במקום יהודים.
קהילות תימן
תצוגת 1031 - 1040 מתוך 1942
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, משפחות לוי ווחש.
ביב': צדוק
ליד הכפר סבלאן.
בכפר חי זכריה גלוסקא בילדותו, לימים יו"ר התאחדות התימנים בישראל, אשר שלחה סיוע גדול ליהודים בתימן. בשנת תרס"ח-1908 עלו לארץ קבוצת עולים מכפר נצ'יר, אזור כ'ולאן וצעדה. הם יצאו אחרי חג הסוכות תרס"ט-1908. האחריות והאירגון הוטלו על אברהם עפגין. בקבוצה היה גלוסקא ומשפחתו. שיך הכפר נצ'יר הוביל את השיירה עד הגבול, ומשם מסר את אחריות על השיירה לשיך השני כמקובל בתימן לבני חסות....
ביב': גלוסקא ע' 18, 92, פנקס השליחות 14, צדוק 41, גויטין כרטסת 752
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. לא ידוע שם המשפחות.
ביב': צדוק
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 750
הכפר נקיב אלקאב הוא כפר מוסלמי, ולידו נקברו מרי שמעון שבזי דיין ורב ראשי, בנו של המשורר הלאומי מרי שלום שבזי. אחיו ר' יהודה נקבר אף הוא במקום, ולא ליד אביהם, כך עפ"י צווי ר"ש שבזי.
המוסלמים לא אפשרו ליהודים להתפלל ליד קברם, וטענו שליהודים מספיק קברו של אביהם מרי שלום, ואילו למוסלמים מגיע הזכות להתפלל ליד קברי מרי שמעון ואחיו ר' יהודה שבזי.
תיאור הקבר מפורט בספרו של הרב סעדיה...
ביב': חוזה שרעב א' ע' כ"ג, כ"ד
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. לא ידוע לי שם המשפחות.
ביב': צדוק 1005 המקור: שאול חיים מקרית אונו
הסופר ר' סעדיה בן זכריה בן אברהם העתיק בישוב נקעה בשנת תקפ"ט-1829, את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ. הסופר חי בכפר בית כרם. לא ידוע לי מיקום הכפרים, ומ"מ, מסתבר כי שני הכפרים קרובים זה לזה.
עיין עוד ערך בית כרם.
ביב': אנציקלופדיה ע' 408 (צדוק 1277)
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 753 (צדוק 1006)
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 100
- 101
- 102
- 103
- 104
- 105
- 106
- 107
- 108
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »