סַדַה

סדה ידועה בשמה העתיק: אלפתחה.

העיירה ממוקמת ליד נפת עמאר, למרגלות הר. בבקעה זורם נהר בנא, הזורם כל השנה. ישובים באזור: אגברי, מקאלח, דאר סעיד, ועוד. מרכז שלטוני.

העיירה נמצאת באחד המקומות היפים בתימן: מעיינות ונחלים זורמים והמון שטחי גידול חקלאים.

הקהילה היהודית במקום ידועה מהמאה הי"ח לפחות, בשם העתיק: אלפתחה. שכונת היהודים היתה למעלה על ההר, ואילו שכונת המוסלמים היתה למטה שלא כמקובל בתימן, עובדה המלמדת, כי היהודים היו הראשונים אשר התיישבו במקום.

בשו"ת פעולת צדיק (חלק א' ס' קכ"ג ע' פ"ז) נשאל מהרי"ץ שאלה מיהודי פתחה, היא סדה, האם מותר לצאת מחוץ לתחום שבת בשוט עם מקל כנגד בעלי חיים. לא ידוע שם השואל.

סמוך לשנת תר"מ-1880 בערך הקדיש שלום בן יוסף עזירי את הספר שתילי זתים, כתב יד, לבית הכנסת בישוב. בשולי כתב היד כתוב, כי הוא תרם את הספר יחד עם ל"ב ספרים נוספים, שווי כספי עצום, לבית הכנסת. משפט דומה מצאתי גם בכתבי יד נוספים: חומש מהמאה הט"ז וסידור תפילה עם פירוש חידושין לר' יצחק ונה, עובדה המחזקת את הכתוב. שם כתוב:

וזה היה חלקי מכל, אני הצעיר סאלם בן לאדוני אבי יוסף בן סאלם אלעזירי תנצב"ה. הקדשתי זה החפץ ששמו שתילי זתים לב"ה לזכות ולזכרון... בעיר אסדה יכ"ע ותקרא על שמי.

בכותרת הספר כתוב: יום שנסתלק אבי אדוני ר' שלום בן יוסף אביעזירי ב' חשון שנת תר"מ ליצירה.

בתקופה זו חי בעיירה מרי שלום בן יוסף עוזרי שנחשב לצדיק וחסיד, ואולי הכוונה אליו.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה יותר משישים משפחות.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם יוסף חגבי ובניו יוסף ובנו סאלם, סאלם, מרי יחיא סעיד ודאוד, סעיד בן סעיד חגבי ובניו מרי סאלם ובנו סעיד, יחיא אברהם וסעיד, יחיא יעיש ובנו סאלם, אחיו סאלם, יחיא בן יחיא, ובניו סאלם דאוד יחיא בן סאלם, סאלם סעיד ובניו מרי שמואל ובנו סעיד יחיא ובניו סאלם ואברהם, אחיו אברהם, מרי יחיא סעיד ובניו סאלם סעיד ויחיא, סעיד בן סעיד ובניו סעיד יוסף ומוסי', אחיו סאלם יוסף ובניו סעיד וסאלם, סלימאן יוסף ובניו יוסף יחיא ואברהם, סאלם ימני ובנו סאלם יחיא ויוסף, סאלם חראץ' ובנו סאלם יוסף יחיא ודאוד, יחיא חירק ובניו יחיא יוסף וסאלם, מוסי' מעוצ'ה, סעיד דאוד ובניו יוסף וסאלם, סאלם דאוד ובניו דאוד ויוסף, סעיד יוסף חגבי ובניו סלימאן סעיד ויוסף, יחיא דאוד ואחיו סאלם ודאוד, מרי יחיא יעיש ובניו סאלם ישראל ויהודה, יוסף יהודה ובנו סאלם, אחיו סאלם, אברהם משנוי ובניו יחיא ויוסף, סאלם משנוי ובניו סאלם ויהודה, דאוד אשול בנו סאלם בן בנו יוסף, סעיד יחיא ובנו יחיא, סאלם יחיא ובנו יהודה, יהודה סלימאן ובניו סלימאן סעיד ואברהם, סאלם דאוד גרמעי ובנו סאלם, יוסף סאלם, דאוד סאלם ובניו, והנשים: מרים בת מרי יהודה חראץ', סעידה בת אברהם סאלם ריאל ויוסף אברהם ובנו סאלם.

במקום אחר בפנקס כתוב, כי מרי סעיד בן סעיד "סאכן אסדה", תושב סדה, תרם בהיותו בעיר ד'מאר.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן שלום חגבי, מרי שמואל, מרי יחיא סעיד, מרי יחיא יעיש, מרי יהודה חראץ ומרי סעיד בן סעיד.

בפנקס השליחות כתוב בכותרת: סדם או סדה. קיימת סבירות מסוימת כי מדובר בסדה, אך נראה יותר כי כתוב סדם, ומדובר בכפר סודום, זאת בהסתמך על הישובים המוזכרים בפנקס בסמוך, שהם מאזורי כ'ולאן וצנעא, ושמות המשפחה לא תואמים. ברשימה כתוב: חגבי ומשנוי, הידועים מכפר סודום ולא ידועים מסדה. ועוד, בפנקס השליחות אין רשימות תורמים מדרום תימן ומהישובים הסמוכים לסדה, עובדה המחזקת את הסברה, כי מדובר בכפר סודום ולא בסדה. מרי סעיד בן סעיד תושב סדה הנ"ל, הוא היחיד התורם מסדה, זאת בהיותו בעיר ד'מאר, ולא בהיותו בסדה.

בתחילת המאה העשרים שמש רב הקהילה מרי זכריה בן שלום כהן, אשר עלה לארץ בשנת תר"פ-1920, ושמש רב מושב נהלל לאחר העלייה. נשיא הקהילה היה סאלם יהודה.

בשנת תרפ"ו-1926 העתיק הסופר ר' זכריה בן שלום וגים את ספר אלכאפי. סמוך לעלייה הגדולה לארץ העתיק הסופר ר' שלום בן יחיא וגים עוזרי סידור, ועפ"י הזמן והשמות, יתכן כי הם אב ובנו, שכן יחיא הוא שם נרדף בתימן לזכריה.

בשנת תרצ"ג-1933 התלוננו יהודי העיירה נגד שלום צ'ראב כי הוא גובה מס בניגוד לחוק, וגורם להם הפסדים. התלונה הוגשה באמצעות בא כוח הקהילה שלום בדוח, והאימאם מינה בורר את הרב שלום גמליאל. חתומים על המסמך: יהודה חיים יהודה, סאלם בן סאלם וסאלם משה בדוח. בשנת תש"ד-1944 נכתבה כתובה בנשואי משה בן יוסף סעיד וקמר בת סאלם משה קרפוף. חתומים: ר' יחיא אברהם חראזי ור' יחיא בן צאלח.

בכ"ד בשבט תש"ה-1945 שלח חיים בן שוכר מליחי, מורה לתינוקות בקשה לסיוע בהחזקת בית המדרש. ביום שלישי ב' באייר תש"ח-1948 חתמו מנהיגי הקהילה על אישור לקבלת כספי הסיוע בסך ל"ב ריאל לעניי העיר, כפי ששלחה התאחדות התימנים בישראל. חתומים: ר' יחיא בן יחיא שרעבי, ר' סאלם בן יחיא וגים, ר' יחיא בן סעיד סאלם, ר' סאלם בן סאלם יהודה ור' יהודה בן חיים שרעבי.*

חכמי הקהילה בדור העלייה: מרי יחיא אגברי, מרי שלום מחבוב, בנו מרי יחיא שמש רב שכונת כפר שלם בת"א, מרי יחיא יעיש מנצור, מרי נסים חדאד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בסדה שמונים ושבע משפחות. בקהילה היו שני בתי כנסת, העליונה-אלעאלייה, בנוסח בלדי, וסמוך לו היה ממוקם בית המדרש. השני היה ברחוב הראשי, כניס התחתונה של משפחת עוזירי. יהודי סדה היו ידועים כמכניסי אורחים, ובמיוחד משפחת ר' יחיא אלצדק (האמת), אשר היה סוחר אמיד ותלמיד חכמים. ביום שני התקיים השוק השבועי המכונה: סוק אלאת'ניין, וביום שישי התקיים השוק בישוב אגברי הסמוך. היהודים התפרנסו מצורפות, אריגה, בורסקאות, חייטות, יצור שמיכות עור (ג'רם) ומעילי עור.

להלן שם המשפחות בעיירה סדה, סמוך לעלייה הגדולה לארץ, ולידם המקצוע ומספר הבנים הזכרים:

זכריה חראזי אורג, יחיא סאלם סוחר גדול בן אחד, משה שמחי קדר בן אחד, סאלם נדוף קדר בן אחד, חיים בלס קדר בן אחד, סעיד נדוף אורג בן אחד, סעיד סאלם אורג 8 בנים, משה שמחי סוחר נודד 3 בנים, יוסף אברהם אורג, סעיד שמחי חוטב עצים, סאלם שמחי חוטב עצים, יעיש כהן אורג 3 בנים, יחיא ונה אורג בן אחד, סעיד חדאד אורג, יחיא יעקוב צורף, סעיד יעקוב סוחר נודד, חיים יעקוב סוחר נודד בן אחד, יעיש כהן אורג, חסן מסלם גראמה אורג בן אחד, יחיא בן יחיא אורג בן אחד, יחיא עומרי אורג, יהודה חיים סוחר גדול, יוסף סעיד שמש בית כנסת 2 בנים, יחיא סעיד אורג, יחיא סלימאן סוחר, יחיא הארון אורג, סלימאן עואץ' אורג, סאלם חרפוף סוחר, סאלם שרעבי אורג, סעיד חדאד מסגר בן אחד, סאלם חדאד מסגר, יחיא חדאד מסגר, סאלם שוכר סוחר 2 בנים, מורי יעיש שופט, מלחם אברהם רתך 2 בנים, ברוך יהוד רתך בן אחד, סאלם מוסא עמר סוחר נודד 2 בנים, יחיא עוזרי עושה שמיכות, יחיא שוכר אורג, בשארי חיים סנדלר 2 בנים, סאלם טומני מסעדן 2 בנים, יעיש שעבלי אורג, עואץ' טוופיק גראמה אורג, יחיא שרעבי סוחר גדול בן אחד, סאלם הארון גראמה אורג, סאלם אברהם אורג, יוסף מנצור יוצר תנורי בישול, סאלם שעבלי אורג, הארון צפירה אורג, יוסף סעיד מנצור רופא שיניים ואורג 3 בנים, סאלם בידחה סוחר 2 בנים, יחיא יעיש מנצור מתווך 4 בנים, סאלם יעיש גראמה סוחר בן אחד, סאלם מחבוב סוחר, מרי סאלם מחבוב סוחר 2 בנים, הארון מחבוב סוחר 2 בנים, מורי יעיש רב, סאלם יהודה סוחר, סאלם מנגים אורג 2 בנים, חסן מסלם גראמה אורג בן אחד, יוסף מעברי צורף, סאלם דאר סוחר 2 בנים, משה דאר סוחר בן אחד, סלימאן דאר סוחר בן אחד, יחיא כומימי תופר שמיכות, סאלם שעבלי תופר, יחיא כתר צורף, סאלם סעיד גראמה אורג 3 בנים, חיים מסוורי יצרן עראק 2 בנים, יחיא אחראק אורג 2 בנים, יחיא דחבש סוחר, עואץ' גוחפה סוחר, סעיד שעבלי אורג, משה חדאד אורג, אברהם נגאר מסגר, תוופיק גראמה אורג, משה מרייס אורג, ישראל גראמה אורג, רפאל וגים מורה, סאלם וגים לבלר סוחר סת"ם, סאלם יעיש סופר ואורג, חיים טומני סוחר, משה קדום אורג, ברוך סעיד גראמה סוחר ואורג וסאלם סעיד גראמה כורך ספרים.

היחסים עם המוסלמים היו טובים. בהר הסמוך, קרוב לדאר סעיד, חצבו חומר לכיבוש המכונה "כרבה".

חיים צדוק כתב בספרו, כי בב' אדר א' תש"ו (46/2/1) שלח סיוע כספי בסך ק"ן ריאל למורים עבור ארבעה חודשי עבודה מכסלו עד אדר א' תש"ו. חמש ריאל מיועדים למלמד בסדה ר' יחיא סאלם מליחי.

דרך מחנה העולים גאולה עלו לארץ בעלייה הגדולה 57 יהודים: 29 גברים, 28 נשים, 6 רווקים, 21 נשואים, 2 גרושות, 6 אלמנות, 13 יתומים ואחד נפטר המחנה. גיל העולים: 13 ילדים, 16 נערים, 109 מעל עשרים, 8 מעל שלושים, 8 מעל ארבעים ושניים מעל שישים שנה. התפרנסו: אריגה 8 גברים פחחות, והשאר מסחר, חקלאות, 3 נשים מתפירה ואחת מחטיבת עצים.

שם המשפחות: אברהם, בדיחי, גראמה, דאר, הארון, ושצ'י, ונה, כהן, כיזח, מוסא, מוקי, מחבוב, מנגם, ושם המשפחה הקודם של הנשים: אשתר, חדאד, חיים, יהוד, יחיא, יעקוב, יעיש ומתנא.

במקום נוסף כתוב, כי עלה בחור נשוי ממשפחת עאשרי.

אברהם טביב כתב בספרו, כי באזור סדה היו כ"א כפרים בהם חיו 1315 יהודים. חיים חובב פירט בספרו את תפילות מרי שלום מחבוב בגבל משהד, בזמן בצורת.