בִּיר אלדַרְב
אין הכוונה לכפר בית דראב, הנמצא בנפת חימה, מדרום מערב לצנעא. הכפר נמצא ליד נפת בני חושיש.
בשנת תרי"ט-תרכ"ז (1859-1867) חיבר מרי אברהם בן עמר בשירי ספר העוסק בליקוטים לתורה. אין שם לספר, והוא נכתב לשימוש אישי. בכתב היד רנ"ו דפים קטנים.*
בקולופון כתוב:
נשלמה מלאכת הקודש הקדושה והטהורה... יום ה' סדר תרומה שהוא ב' לחודש אדר ראשון שנת בקע"ח לשטארי (תרכ"ז-1867), במאתא ביר אלדראב מן קרא אלחמא תוו"ת בתרמ"ש אמן. והכותב קל הקלים... אברהם בן כמה"ר עמר אלבשירי ככתוב... לפי שאני כתבתיה ואני טרוד אחר מזונותי, ואין לבי נח ממאורעות הזמן ומשבוש גייסות, ומכמה סיבות והרבה מכות טעיתי... ואני כתבתי אותה לי לנפשי...
בשנים תרל"ו-תרמ"ג (1876-1883) חיבר בכפר מרי יוסף בן רחבי ספר העוסק בליקוטים לתורה. בכתב היד רל"ג דפים. נכתב לשימוש אישי. נראה, כי הוא שימש רב* הקהילה, וספר זה נועד לסייע בידו בדרשות לציבור, כפי שהיה מקובל בתימן במאות הי"ט והכ'. בכתב היד כותרות שונות, וכנראה, התכוון לתת שם לחיבור. בדף 88 א' כתוב בשער הספר: "והתחלתי... כ"א לחודש שבט שנת בקפ"ז לשטרות (תרל"ו-1876). ואולי יש קשר בין שני הספרים.
בקולופון כתוב:
נשלמה... ג' ניסן שנת בקצ"ד לשטארי (תרמ"ג-1883) במאתא ביר אלדרב מן קרא אלרחבה, ואני כתבתי לנפשי... יוסף בן רחבי.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מנצור רדאעי, יוסף בן אהרון ריאל, יחיא בן סאלם שלוש ריאל, סאלם בן סאלם ריאל ורבע, יהודה מהלא שתי ריאל, מרי יחיא בשירי ובנו סעיד שלוש ריאל, סלימאן בן סאלם, סאלם עמר בשירי ריאל, סעיד בן סעיד שתי ריאל, יצחק בן מרי מנצור שש ריאל, יחיא נחום שש ריאל ורבע, יוסף בן סאלם ויחיא צ'וראני ריאל ורבע.
במקום נוסף בפנקס מפורטים שמות התורמים, חלקם מוזכרים לעיל, וכנראה, תרמו פעמיים: מרי יחיא בשירי ובנו סעיד, יחיא נחום ובנו סעיד, מרי מנצור ובנו יצחק, סעיד בן סעיד, סאלם עמר, סלימאן בן סאלם, יחיא בן סאלם, יוסף בן סאלם, סאלם בן סאלם תרם שתי ריאל ורבע, יהודה מהלא, יוסף בן אהרון תאם ובנו סאלם שלושה רבעי הריאל, יחיא צ'וראני ובניו אברהם וחיים, יוסף בן יוסף טויל ריאל, והגב' סעדה בת יוסף מנצור ריאל.
מנהיגי הקהילה: מרי מנצור רדאעי, אשר היה גם גבאי צדקה, מרי יחיא בשירי, אשר חיבר את הפיוט "אסאלך יא ברק אלימאני" בשנת תרס"ה-1905, ומרי מנצור.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: תאם, בשירי, נחום, מנצור, מנחם, עווד, יפידי ועוד.