בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם כ'ולאני חצי ריאל, סאלם ג'ידא שלוש ריאל, סעיד קהלאני, סאלם עואץ' טוב ובניו יוסף ויחיא.
בשנת תר"ל-1870 סייר באזור ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי יהודי שראע התפרנסו משריפת וטחינת אבני סיד ובמלאכת העור. פרנסתם לא היתה מצויה, והיהודים היו עניים מאוד, עד שריחמו עליהם המוסלמים ושלמו בעבורם את מס החסות. הממונה על הכפר הגיע לבית הכנסת בזמן שהתארחו חבשוש והלוי, אשר יזם את העתקת הכתובות, ודרש כסף. הוא חבש את הלוי בטענה כי הוא משיח השקר שוכר כחיל. חבשוש כתב עוד...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
העיירה נמצאת במרחק של עשרים ק"מ בערך מצפון לעדן. היא נמצאת על הציר המרכזי מתעיז לעדן.
הקהילה היהודית במקום התפתחה מאוד רק בסוף המאה הי"ט, על ידי יהודים מהגרים מתימן ומעדן. העיירה היתה בחסות הבריטים, וחלק מהיהודים קיבלו חסות זו. רוב תושבי העיר היו מוסלמים.
חשיבות העיירה בקרבתה לעיר הנמל עדן, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ שמשה תחנת מעבר לעולים לפני הגעתם לעדן. בשנת תש"ו-1946 הוקם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות, ממשפחות פנחס וחדאד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד חסן ריאל ורבע, מרי סעיד יהודה עתרה שלוש ריאל, בנו סאלם ריאל ורבע, יחיא אלכביר ריאל ורבע, סעיד ויחיא צג'יר שלוש ריאל, סלימאן יחיא ריאל ורבע, אחסן בן סעיד שלושה רבעים, מרי סעיד בן יוסף אלזין ריאל...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר. לא ידוע לי שם המשפחות.
במקום היתה קהילה יהודית עתיקה. בשנת בקנ"ח- תר"ז-1847 העתיק הסופר ר' שלום בן אברהם סעדיה את התורה, חומשים בראשית ושמות עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י. בשער הספר כתוב: "אתחיל לכתוב בעזר האל יתברך שני ספרים הקדושים ספר בראשית וספר שמות עם תרגום אונקלוס זצ"ל ועם פירוש המאור הגדול רש"י זצוק"ל תלי"ת... נכתבה פה ק"ק אלשאהל ת"ו וירושלם תתבני בב"א".
בקולופון כתוב:
ונשלם ספר בראשית יום ו'...
הכפר נמצא במרחק של יומיים הליכה מצנעא.
בכפר היה ספר תורה המקודש המפורסם ביותר, המכונה "אלבאום", אליו היו עולים לרגל מכל רחבי תימן.
בשנת תרע"א-1911 חי בכפר מרי סעדיה בן יוסף צובארה, אשר חיבר את הספר סולת בלולה, העוסק בטעמים לתורה ובהלכה.
להלן קטע מהקדמתו לחיבור:
זה הספר קטן הכמות ורב האיכות מלוקט מכל טעמי התורה מקובץ מכל דברי רבותינו ז"ל... וקראתי שם זה הספר סולת...