באזור חיפאן היחס אל היהודים היה גרוע, והאזור הוגדר "אזור השנאה והטומאה". לא היה באזור ישוב קבע של יהודים, אך יהודים בודדים "עאזבו" באזור, דהיינו, יהודים בעלי מקצוע שהוזמנו לעשות עבודות אומנות ועבודות מקצועיות שרק היהודים התמחו בכך, קיבלו הזמנה והגנה, ובאו לעבוד תקופה מסוימת ללא משפחתם. בחגים המרכזיים בפסח ולקראת ראש השנה היו שבים אל משפחתם.
קהילות תימן
תצוגת 81 - 90 מתוך 110
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה עלתה לארץ בעלייה הגדולה אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת צ'אהרי. שם משפחתה הקודם: חיים.
ביב': נחשונים ע' 369
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה עלה לארץ בעלייה הגדולה ילד יתום ממשפחת געדי. משפחת אמו: יחיא.
ביב': נחשונים ע' 368
שם הכפר ידוע מקינתו של המשורר ר' סעיד אסבאט, העוסקת בגלות מוזע, אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע מיקומו של הכפר. מהקינה ניתן ללמוד, כי עד לגלות חיו יהודים במקום.
לא ידוע על ישוב יהודים במקום בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ.
ביב': צדוק 1204
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
למחנה העולים גאולה, שליד עדן, הגיעו 11 יהודים, אך עלו לארץ בעלייה הגדולה ששה יהודים, וחמשה נוספים נפטרו במחנה. ששה זכרים, וחמש נקבות. כולם ילדים. שם המשפחות: ביצ'אני, הרון, יחיא, לולוי, שוחם, שרעבי, ושם המשפחות הקודמים: יוסף, מליחי וצ'אהרי. ביב': נחשונים ע' 373
בנפת שמיר הישובים הבאים: גביל אעגל, גבל מירב, ורץ, מיראב, סחבן, צרחה, קהרה, רפאע, שקה, ועוד.
באזור נפת חגה חיו יהודים רבים בישובים השונים.
לא ידוע אם בשמסאן היה ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.
ביב': עירי ובית אבי, מאמר בכתובים של יוסף דחוח הלוי, צדוק
ירים - דרום תימן
שם הישוב ידוע לי מכתב יד משנת תק"צ-1830. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן שלום סמין את ספר ההפטריות. הכפר נמצא בואדי סקאתין, כפי שהסופר כתב בקולופון של כתב היד. סופר נוסף הוא ר' דוד בן שלום. כתב היד הועתק במימון האחים בני משה אבדר.
כיון שמשפחות אבדר ידועות לי מאזור נאד'רה וסדה שבמחוז ירים, לכן נראה שאף אזור סקאתין נמצא באזור זה של תימן.
בקולופון של כתב...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 400
בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע מספרו של ר' אברהם ערוסי קורא הדורות.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': צדוק 427