סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת כהן-דרהמי.
קהילות תימן
הסופר ר' דוד בן זכריה בן שלמה העתיק בשנת תע"ה- 1715 את שו"ע טור אורח חיים ויו"ד. ביום שלישי ר"ח אדר הוא העתיק בישוב שצ'ב שבקרית אלראס, ואילו בקולופון השני הוא כתב, כי סיים את הכתיבה בישוב קארה שבמדינת סודה. נראה, כי הישובים קרובים וסמוכים, וכי הוא חי בכפר קארה אך העתיק לפרנסתו בכפר שצ'ב.
הוא העתיק את השו"ע עפ"י מהדורת ויניציאה שנת משי"ח (שנ"ח-1598).
בקולופון הראשון בדף 276 כתוב...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה במקום ישוב קבע של יהודים. ידוע כי "עאזב" במקום עמראן יהודה, דהיינו, הוא חי במקום ללא משפחתו לצורך פרנסה, ובחגים היה הולך למשפחתו.
נראה, כי מדובר בישוב שוקירה. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ היו בכפר ארבעה בתים יהודיים של משפחות חגבי וצאירי.
מרשימת הישובים של גויטין משמע, שהיו שני ישובים בשם שקה, האחד שקה והשני שקת שמיר. כיון ששני הכפרים בנפת שמיר, קיימת סבירות גדולה, כי מדובר באותו ישוב.
עיין ערכים: שקה.
הכפר מוזכר בשירו של המשורר מחוגריה ר' יצחק בן יפת. משמע, שחיו יהודים בכפר בזמנו.
בשרגב נמצאים מקורות מי השתייה של העיר תרבה, העיר המרכזית בנפת חוגריה, והובלו אליה בתעלות מיים. בסמוך היו שטחים רחבי ידיים שאינם מעובדים, ובלב שטח זה מצוי קבר גדול הקרוי קבר אוריה. לפי אחת המסורות, שרגב הוא שם של שיך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום של הכפר וגודל הקהילה.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 12 יהודים: חמשה זכרים ושבע נקבות. גיל העולים: 5 ילדים, 2 נערים, 2 מעל עשרים, אחד מעל שלושים, אחד מעל ארבעים ואחד מעל שבעים שנה. שניים התפרנסו מנפחות ונגרות, ושתי נשים מקליעת סלים.
שם המשפחות: זארב, חאפדי, חאשדי, נגאר וקרא. שם משפחות אלו, ובעיקר:...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11