שַאחְדִיֵיה

הכפר נמצא במרחק של יומיים הליכה מצנעא.

בכפר היה ספר תורה המקודש המפורסם ביותר, המכונה "אלבאום", אליו היו עולים לרגל מכל רחבי תימן.

בשנת תרע"א-1911 חי בכפר מרי סעדיה בן יוסף צובארה, אשר חיבר את הספר סולת בלולה, העוסק בטעמים לתורה ובהלכה.

להלן קטע מהקדמתו לחיבור:

זה הספר קטן הכמות ורב האיכות מלוקט מכל טעמי התורה מקובץ מכל דברי רבותינו ז"ל... וקראתי שם זה הספר סולת בלולה שהיא מנוקה ומנופה ובלולה מכל הכתרים ומכל הספרים והפוסקים... המאסף... סעדיה... בן לא"א מ"ו יוסף צבארה יצ"ו מעיר אלשאחדייה מעיר אלחגל יע"א.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא יוסף קרואני חמש ריאל, סעיד יוסף צ'בארה ארבע ריאל, שלמה יוסף קיראט ארבע ריאל, יחיא חימי ריאל, סאלם חימי חמש ריאל, סאלם צובארה ואביו יחיא ארבע ריאל, יוסף מנצור ואחיו שש ריאל, יוסף הזמי שתי ריאל, יחיא הזמי שתי ריאל ורבע, סאלם בן יחיא צובארה שלוש ריאל, יוסף צעיפה, יחיא צעיפה חמש ריאל, יחיא קרואני ובניו שלוש ריאל, אברהם סעיד צנעאני ריאל וחצי, אברהם סעיד צובארה ריאל, יחיא סעיד צובארה ובנו, דאוד קרואני ארבע ריאל, דאוד יצחק ובניו שלוש ריאל (תרם לצורך למוד והשכבה בירושלים לעילוי נשמת יצחק בנדויד חאזי), דאוד מדאר שתי ריאל, סלימאן צעיפה ריאל ורבע, יחיא מוסא נחום שלוש ריאל ורבע ויוסף סלימאן ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: צובארה, קרואני, מנצור, חימי, צנעאני, קוזי, מנחם, צעיפה הלוי, הזמי הלוי, יצחק, אבו רוס, קארני, ועוד. ראשי הקהילה: סלימאן צעיפה, יחיא הזמי, סאלם צובארה, יוסף מנצור ובנו יחיא. בקהילה היה בית כנסת אחד גדול.

היהודים התפרנסו ממסחר זעיר, נפחות, פחחות, קדרות, חקלאות ועוד. השוק השבועי התקיים ביום שני בשבוע, ב"סוק אלרגום", מרחק של חצי שעה הליכה.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת טוילי. שם משפחתה הקודם: מדינה.

לא כל יהודי הכפר עלו לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט-תש"י (1949-1950). בספר מן המיצר פורסם מכתבו של ח"כ דאז, ישראל ישעיהו, אל מחלקת העלייה של הסוכנות, משנת תשי"ג (52/12/18). במכתב הוא מפרט את המכתב שקיבל ממר מנחם מחפוד, שמש בית הכנסת הגדול של עדן מט' במרחשון תשי"ג-1952, שם מבוקשת עזרה ליהודים התקועים בתימן, בישובים: רגום, ער, בני שאב, גבל טרף, שג'אדרה, בני עואם, גבל עמר, שאחדייה, אידרע, חופיש וטוילה.

בישובים אלו נמצאו אז 398 יהודים. וכן יהודי אצ'בור 69 משפחות כ-268 יהודים. סה"כ 666 נפש.