ביצ'א-ביידה
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, כמעט כולן ממשפחת שער.
הישוב היהודי במקום חדש באופן יחסי, ואת הישוב הקימו יהודים מהכפר בשאר. אחד ממייסדי המקום הוא ר' סעיד דוד בשארי-שאער. מוצאו מבשאר, והוא היה משורר-שאער, נודד אשר השתקע באלביצ'א. ביצ'א-לבן, על שם ההר הלבן, עליו נבנה הישוב. היהודים התגוררו במערות שנחצבו בהר, ובהמשך עברו לגור בבתים אשר נבנו למרגלות ההר, בסמוך לכפר הערבי. המעיין היה באזור הכפר היהודי, ובו גם מקווה טהרה. אחד מצאצאיו של ר' סעיד הוא עובד בן שלמה שאער, אשר עלה לארץ בשנת תרפ"ט-1929, יחד עם רב הקהילה האחרון מרי יהודה שאער. הם היו ממייסדי נתניה. הוא זכה באות יקיר העיר נתניה.
יתכן, וכפר זה הוא מוצא משפחת מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ. הוא אמנם נולד בסנואן, אך מוצא משפחתו מכפר בידא שבמחוז ירים.