בנִי מַנְצוּר

ישוב יהודי בכפר בני מנצור ידוע לי משני כתבי יד מאמצע המאה הי"ח.

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא נתקלתי בכפר בני מנצור, ואולי לא חיו יהודים בכפר בתקופה אחרונה זו.

הישוב הוא, כנראה, המקור לשם הנפוץ בתימן מנצור, המשמש גם שם פרטי וגם שם משפחה.

ישוב בעל צליל דומה קיים במחוז אב בשם: אכמת בני מנצור, ואולי בני מנצור היה שם אזור במחוז אב.

שני כתבי היד הועתקו על ידי הסופר ר' יוסף בן אברהם הלוי ערוסי, בשנים ת"ק-1740 ותקי"ח-1758.

ביום ח' באלול בי"א-ת"ק-1740 סיים לכתוב את ספר השולחן ערוך טור אורח חיים וטור יו"ד. עפ"י דבריו בקולופון הוא תושב ישוב אחר, וכתוצאה מפורענות שהיתה במקום מגוריו נאלץ לנדוד לכפר בני מנצור.

נכתב במימון ובהזמנת ר' סעדיה בן זכריה חוסאני. בכתב היד רי"ט דפים.

בקולופון כתוב:

נשלם... שלחן ערוך כ"ה יום ח' לחדש אלול שנת בי"א לשטארי (ת"ק-1740), והכותב... יוסף בן אברהם בן מ"ו סעדיה בן מו' יוסף... הלוי הידוע אלערוסי... על שם... סעדיה בן זכריה חסאני... ובאתי עד הנה בני מנצור.

הוא העתיק גם את ספר ההפטריות, וסיים ביום רביעי ח"י באדר ב' תקי"ח (1758). פסוק מקרא פסוק תרגום. שלא כמקובל, ניקד את המקרא בניקוד עליון.

בקולופון כתוב:

והיתה השלמתה בחסדי ה' וברחמיו יום ד' י"ח לחדש אדר שני בס"ט לשטארי (תקי"ח-1758). והכותב קל הקלים עפר רגלי החכמים והתלמידים הצעיר יוסף בן אמ"ו אברהם (רי"ת) בן מ"ו סעדיה (תנצב"ה) הלוי ערוסי. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במספר כפרים באזור.