שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.
במסמך...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר עשר משפחות יהודיות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יעקוב בוני ובנו אברהם ארבע ריאל, זאחר בוני ריאל ורבע, מוסא בוני ובניו מוסא ומסעוד, צאלח צברי, יחיא צברי ריאל ורבע, יחיא בן מוסא עראקי שש ריאל, מעיץ' ד'יבאן ריאל, סעיד אכתאפי ריאל, סאלם צעטי שתי ריאל ויחיא קהא ריאל...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, משפחת כהן ומשפחת חיים סעיד.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 4 יהודים: 2 זכרים, 2 נקבות, ואחד נשוי. גיל העולים: 2 ילדים, נער אחד ואחד מעל עשרים שנה.
שם המשפחות: כהן, מדול, מסלם ועאשרי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בשנת תר"ס-תרס"ב (1900-1902) ראשי הקהילה היו ר' עמראן ור' עואץ'. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר ידוע משליחותם של השד"ר הירושלמי ר' חיים צבי כהן פרידמן ור' יוסף מצ'מון חאפדי. השד"ר היה שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חיים בירושלים, והגיע לאסוף תרומות בתימן. הם הגיעו לשעב, ושני המנהיגים יעצו להם שלא ללכת לנהם ולשראע מפני הסכנה,...
הכפר מדרום לנפת ארחב, המוזכר לעיל. כיון שהנפות בני חארית' וארחב קרובות, ונפת ארחב מצפון לנפת בני חארית', יתכן ומדובר בכפר אחד. עיין ערך קודם.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עמראן רדאעי ריאל ורבע, יוסף הזמי ריאל, סאלם אשול...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עיין עוד ערכים קודמים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת מליחי.
בעבר הרחוק חיו יהודים בכפר. עפ"י המסורת, בתקופה לא ידועה, נגזרה גזירת שמד על יהודי הכפר, בעקבות הלשנה של יהודי אחד, כי יהודי הכפר דיברו בגנות האיסלאם. חלק מיהודי המקום נהרגו, חלק השתמדו ורק משפחה אחת הצליחה להמלט.
שם הכפר ידוע כמקום מגוריו של הצדיק המקובל מרי חיים עורר, אשר חי בכפר במאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. מספרים עליו מעשה נסים רבים.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עיין ערך: שעב.
הכפר נמצא ליד הכפר צ'אהרה.
בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. אך ידוע, כי בתקופה קדומה יותר היה במקום ישוב יהודי. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי ועל איזה רקע.