קהילות תימן

תצוגת 11 - 20 מתוך 110

שם הכפר ידוע לי לראשונה מכתב יד משנת אתתקמ"ו- שצ"ה-1635. בשנה זו הועתקו קובץ מדרשים: ספר המרגלית ואגדתא דמגילה. בכתב היד 167 דפים. לא ידוע שם הסופר.

בקולופון כתוב:

נשלמה... תמוז שנת א תתקמ"ו במאתא אלשיאחי דעל עינא דמיא אלמיזאב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות, ממשפחת וחש. חיים צדוק, פעיל העלייה, כתב בספרו, כי בב' באדר א' תש"ו (46/2/1) שלח סכום של...

ביב': חיים צדוק, מן המיצר ע' 257, נחשונים ע' 372, גויטין כרטסת 1100, כת"י בהמ"ל 279-35379

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. לא ידוע שם המשפחות.

ביב': צדוק 1065 המקור: רצון הלוי מת"א

כפר מעל גדס מצד דרום.

עפ"י המסורת שבפי זקני גדס, מוצא יהודי גדס מכפר שעיב אס סובע, שתרגומו: ערוץ האריות. נחשב ריש גלותא, דהיינו מקום בו התיישבו היהודים בראשית גלותם בתימן.

ניתן להעריך, כי יהודים חיו בכפר לפני אמצע המאה הי"ז, זאת בהסתמך על העובדה, כי יהודים התיישבו בגדס קודם לשנת תי"א-1651.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר ועברו לגדס. גויטין חקר ביסודיות את...

ביב': התימנים ע' 221-223, אנציקלופדיה א' ע' 59, צדוק 867

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת או שתי משפחות יהודיות. לא ידוע שמותיהן.

ביב': צדוק 572 המקור: שלום עמרם מראש העין

ידוע גם בשמו: סדום.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בכפר חי מרי שמואל בן שלום הלוי, אשר נולד בשנת תרנ"ב- 1892, ושמש רב הקהילה. הוא עלה לארץ בעלייה הגדולה והמשיך בפעילותו בראש העין, שם נפטר בשנת תשל"ב.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 306, צדוק, גויטין כרטסת 1112

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

שם הכפר ידוע מרשימת העולים של מחנה גאולה, שליד עדן, שם כתוב, כי ארבעה יהודים עלו לארץ מכפר שעבאן כ'ולאן. שתי נפות כ'ולאן היו בתימן, האחת ממזרח לצנעא והשנייה במחוז צעדה שבצפון תימך. אחד העולים ברשימה זו הוא ממשפחת ערג'י, הידועה לי מצפון תימן, ולכן מסתבר, כי מדובר בנפת כ'ולאן שבצפון תימן.

ארבעה עולים: 2 זכרים, 2 נקבות, רווק אחד, נשוי אחד...

ביב': נחשונים ע' 377 (צדוק 1253)

כפר שעבאן באזור ראזח, ממערב לחידאן אלשאם. בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. עפ"י המסורת של משפחת מזעל, לא חיו יהודים בכפר בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הכפר מוזכר ברשימת הישובים של גויטין, ולכן יתכן שעד תחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר, ובהמשך עזבו היהודים את הכפר. לא ידוע מתי בדיוק עזבו היהודים את הכפר ועל איזה רקע.

עפ"י מיקום הכפר, נראה, כי מדובר בישוב הקודם. לפי זה, קיים חוסר...

ביב': צדוק 105 המקור: משפחת מזעל מבני ברק, גויטין כרטסת 1111

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות, ממשפחת חגבי.

כל יהודי הכפר עלו לארץ בשנת תרצ"ה-1935.

ביב': צדוק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: חסן, סעיד, מנצור, יחיא, דאוד, עמראן, מלחי, כועידה, סנדח, חדאד, בציר, ועוד.

ביב': צדוק 1064 המקור: משפחת געדי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. בכפר היה בית כנסת.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שני יהודים: שני נערים יתומים.

שם המשפחות של יהודי הכפר: חיים, יהודה, ישראל וכהן. שם המשפחה הקודם של אם הנער: מצ'מון.

עיין ערך הבא.

ביב': נחשונים ע' 378, גויטין כרטסת 1118, 1119, צדוק 1067

עמודים