בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: צאלח עאשק, סאלם הדנה, סאלם חאשדי, יעקוב חאשדי, אחיו מסעוד חשאדי, יחיא בן מוסא קהא, אחיו מוסא קהא, הארון בן יחיא קהא, סעיד בן מוסא ופנחס חאשדי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים עד שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת מורי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בדורות האחרונים לא היה ידוע על כפר בנפת חאשד בו חיו יהודים. ואולם, מסופר, כי בסוף המאה המאה הי"ט חלם יהודי מצ'ולימה חלום, בו נאמר לו שילך לכפר שרפה ויקח את ספר התורה שבהיכל. הוא אכן הלך לכפר ומצא את ספר התורה, ומאז התקדש הספר, וכונה ספר "השרפה". נראה, כי הכוונה לתיאור סעדה צובירי, אשר נולדה בישוב צ'ולימה בשנת תרע"ט-1919. היא סיפרה, כי אבי סבה, יוסף שרוי, הלך לישוב החרב ומצא את ספר התורה בהיכל...
באזור היה כפר בו חיו יהודים בשם אחזוק.
הידיעות הקדומות שבידי על חיי יהודים בשרפה הן מאמצע המאה הי"ז. בשנת ת"י-1650 העתיק הסופר ר' יוסף בן שלמה הלוי את משנה תורה לרמב"ם ואת פירוש המשניות לרמב"ם. שני כתבי היד נכתבו לשמוש אישי. בכתב היד קל"א דפים בכל חלק.
בקולופון של כתב היד השני כתוב:
בחצי חודש סיון שנת אתתקס"א (ת"י-1650) במאתא אלשרפה... כתב... יוסף בן שלמה הלוי בן יוסף...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: לוי מחדון אשר תרם ריאל אחד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.