קהילות תימן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: ישועה, יצחק, שוכר, יעקוב, גודלה, ועוד.

הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי במקום היה הרכב של בית דין, ובמקום נעשה נס. מושל האזור היה עשיר והיו לו ילדים רבים. בנו הקטן חלה בשיתוק ולא צלחו כל הנסיונות לרפאו. הוא תרם סכום עצום של חמש מאות ריאל ליהודי המקום, הלך להתפלל על קברו של ר"ש שבזי, ובנו נרפא.

דרך מחנה העולים גאולה,...

בחלק מהמסמכים כתוב, כי הישוב היה בנפת עמראן. בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, אנס את היהודים להמיר את דתם, החריב את בתיהם ושדד את רכושם. חלק ברחו, חלק מתו על קידוש השם וחלק המירו את דתם. הישובים המוזכרים בגזרה זו הם מצפון ומצפון מערב לצנעא: חגה, ת'לא, צ'ולימה, כוחלאן, צברה, כ'מיר, בית עד'אקה, סוד, סודה, שרפה, ואדעה, צ'אהר, ועוד.

בשנת תע"ט-1719 העתיק הסופר ר' יוסף בן זכריה מרחבי את...

באמצע המאה הי"ט חי בצ'וראב מרי יחיא בן סעדיה עוזירי וחיבר את הספרים שערי קדושה, הלכות נידה בשנת תרי"ג-1853, פרי צדיק בשנת תרי"ח-1858 וזבחי אלהים העוסק בהלכות שחיטה בשנה זו.

בשנת תרמ"ז-1887 העתיק בצ'וראב הסופר ר' יוסף בן שלמה עוזירי, את ההגדה של פסח. הוא מתושבי הכפר רדם, שליד צנעא, וכנראה, נדד לפרנסתו. נכתב במימון ר' משה נחמ"ן.

בקולופון כתוב:

בריך רחמנא דסייען, נכתבה...

המקום היה מרכז שלטוני.

רצהבי פרסם את האגרת אשר שלחו יהודי צ'וראן ליהודי חברון בשנת תמ"ד-1684, בנושא גלות מוזע, אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע בודאות האם הכוונה לישוב שבנפת אנס, אך נראה כי מדובר בנפת אנס, בהתבסס על העובדה, כי הם גלו באופן אישי, בגופם ובעצמם למוזע.

בשנת תס"ד-1704 נכתב סידור תפילה בישוב נסמי שליד צ'וראן, כפי שכתב הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי. עיין ערך נסמי...