סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: והב, אלבגל, יעקוב, ועוד.
קהילות תימן
תצוגת 41 - 50 מתוך 136
בעבר חיו יהודים בכפר, ועפ"י המסורת שבפי יהודי האזור, הישוב היהודי פסק מלהתקיים בכפר עקב הרעב הכבד שהיה בתימן בשנת תרס"ה-1905. כל יהודי הכפר נפטרו, ומאז לא חודש הישוב היהודי.
סמוך לעלייה הגדולה לא חיו יהודים בכפר.
ביב': צדוק 384 המקור: סאלם גדקא מב"ב
הכפר צ'אהרה נמצא ליד בית אל צורימי, בית אלנוירה ודמת. בין דמת לצ'אהרה עובר נחל. מרחק של שעה וחצי הליכה.
שם הכפר ידוע לי לראשונה מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה קיסי בשנת תנ"ב- 1692. סופר זה העתיק כתבי יד נוספים בשנים תמ"א- תס"ד (1681-1704), בישובים שונים, כמו: פרז מקלט, סודה לצף, ונסמי שבנפת אנס במחוז ד'מאר. הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים.
באלצ'אהרה הוא העתיק...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 575, רדאע ע' י"ג, שע"ג, שפ"ח, לקסיקון ע' 220, צדוק 683 המקור: סאלם אשרם מאבן יהודה, נסים ב' גמליאלי, תעודות מדמת ע' 76-80, נחשונים ע' 321, גלוסקא ע' 429, גויטין כרטסת 952, כת"י בית אריאלה ס' רמב"ם 163
צ'אלע הוא מרכז שלטוני. הישוב נמצא על ציר הנסיעה ממרכז תימן לעדן, ממזרח לעיר תעיז. בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ בשטח החסות הבריטי, סמוך לשטח האימאם.
עפ"י גויטין, בנפת צ'אלע היו עשרה כפרים בהם חיו יהודים.
הישוב צ'אלע ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. בשו"ת פעולת צדיק נשאל מהרי"ץ, הרב הראשי של תימן, בנוגע לקידושי אשה על ידי עדים קרובים, מיהודי הישובים ג'חאף וצ'אלע. אין תאריך בתשובה,...
ביב': שו"ת פעולת צדיק א' סימן ב', אנציקלופדיה א' וב', מהרי"ץ ע' 21, מחקרים ע' 245, טובי, כת"י בן צבי ע' 108 (מס' 167) וע' 178 (מס' 261), יבניאלי, חיים סעדון, תימן ע' 119, גלוסקא ע' 430, נחשונים ע' 322, תימן ומחנה גאולה ע' 114, חוזה שרעב א' ע' קכ"ב, צדוק 1037, גויטין כרטסת 954
העיירה נמצאת על הציר צנעא-ד'מאר, כארבעים ק"מ מצפון לד'מאר, לרגלי ההר נקל יסלח.
בשנת תרמ"א-1881 התארגנו קבוצת יהודים מצנעא, חאפד, צ'אף וישובים נוספים לעלות לארץ ישראל. בראש הקבוצה עמדו מרי יחיא צארום מצנעא, ר' סעדיה מצ'מוני ור' אהרון מצאף.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'אף חמש עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
ביב': אנציקלופדיה א' וב' (תיקון לכתוב באנציקלופדיה חלק ב'), פנקס השליחות 40-41, דור לדור יספרו ע' 69, נחשונים ע' 323, יחיא צברי ע' 105, הרב אבירן הלוי, צדוק 558 המקור: שלמה קהלאני מראש העין
עפ"י גויטין הכפר נמצא בנפת בני בהלול הסמוכה.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'בעאת ארבע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף בן יעקוב שונם שש ריאל, אחיו שלום שונם שלוש ריאל, בנו סעיד שונם שלוש ריאל, אברהם שונים ובניו אברהם ויוסף.
במקום נוסף בפנקס כתוב, כי...
ביב': פנקס השליחות 23, 34, צדוק 377 המקור: יחיא שונם מב"ב, גויטין כרטסת 957
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שלושים משפחות בערך: סודמי, ושד'י, חדאי, הברי, מטרי, מתנה, דקו, קרוה הלוי, סעיד, ועוד.
בקהילה היה בית כנסת אחד גדול. חלק מהיהודים התפרנסו מחקלאות.
ביום שישי י' באייר תש"ח-1948 כתב מרי משה בן יוסף יתים, אב"ד של כ'ובאן, אשר שכן בכפר אג'וראן, כי. קיבל את סכום הסיוע, בסך ל"ב ריאל, לעניי נפת כ'ובאן, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. הסיוע...
ביב': גלוסקא ע' 422, נחשונים ע' 327, צדוק 644 המקור: חסן מתנה מר"ג, גויטין כרטסת 912
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'חיאן ארבע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף בן יוסף צ'חיאני ובנו אברהם וכן סאלם צ'חיאני.
במקום נוסף כתוב בפנקס, כי יוסף צ'חיאני תרם שתי ריאל, בנו אברהם ריאל ורבע, והנשים: נצ'רה בת דאוד ריאל ותרנגה בת יחיא ריאל ורבע.
סמוך...
ביב': פנקס השליחות 9, 29, צדוק 383 המקור: יחיא יוסף מכפר שמאי
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. הישוב מוזכר גם כאחת התחנות בהם עבר הרב צדוק יצהרי, כאשר ברח מאימאם בשנת תש"ט-1948. מצאתי כתב יד משנת תי"ג-1653. כתב היד הוא שרח שלום פירוש להלכות שחיטה. יתכן וכתב היד נעתק בישוב ציק שבמחוז צנעא. עיין ערך קודם. ביב': כך ברחתי ע' 83, גויטין כרטסת 968, כת"י בניהו 335-44295
בין הכפר צמאגי לחרף אלהיגה התנשא גבל חדן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית כשני מניינים לתפילה, חמש עשרה משפחות בערך. כל תושבי הכפר היו יהודים. סבו של יעיש סעיד עבר ממדרה לצ'מאגי, ובהמשך כל היהודים עברו לצ'מאגי כולל מרי עמראן מוסא, דודו של מרי סעיד צ'וראני. גם חיים סאלם כהן ויעיש דאוד חיו בכפר.
ביב': תימנה, צדוק 1032, גויטין כרטסת 978
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »