קהילות תימן

בכל האזור של חוף ים סוף, במערב תימן, וכל שכן בצפון מערב תימן, כמעט ולא חיו יהודים, ולכן נראה, כי אף בכפר זה לא חיו יהודים.

בדורות האחרונים לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב. בכפר נותר בית כנסת אשר היתה לו קדושה מיוחדת, ואף הערבים היו נזהרים בקדושת המקום.

עפ"י המסורת של זקני יהודי תנעם, יהודי הכפר מסרו את נפשם על קידוש השם, בזמן האימאם מנצור שר"י, אשר גזר גזירות קשות על היהודים באמצע המאה הי"ט, ולאחר שאולצו להמיר את דתם קפצו לואדי מתחת לכפרם.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צואדחה תשע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד רדאעי ובנו עואץ' רבע ריאל, מרי סעיד לדאני המכונה אלג'יאר ובניו יוסף שמעון ודאוד ריאל, מרי דוד מחזרי ובנו אהרון ריאל, חיים דאוד ובניו יחיא סאלם שמעון ויוסף חצי ריאל, סאלם סעיד ובניו יחיא...

שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.

במסמך...