סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הישוב ידוע לי כמקום מגוריו של מרי יצחק צברי, אשר הלך ללמד תורה לתשב"ר בכפר אלקאנע, שכונה בעיר רדאע, והחליף בתפקיד את מרי יהודה ערקובי.
קהילות תימן
תצוגת 31 - 40 מתוך 136
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך עפ"י העובדה, כי היה בכפר בית כנסת חרב, משמע שהיתה במקום קהילה יהודית. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
ביב': צדוק 686 המקור: משפחת והב מראש העין
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות, ממשפחות דג'אג ובוני.
ביב': צדוק 84 המקור: משפחת מזעל
שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת אתתקס"ד-תי"ג- 1653. בשנה זו הועתקו הלכות שחיטה מהרמב"ם ושו"ע, עם פירוש בערבית שרח שלום. יתכן, כי שם הישוב: ציח. נכתב במימון ר' אהרן בן אברהם מליחי.
בקולופון כתוב:
יזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
נשלמה זאת הלכות השחיטה בעזרת האל וברחמיו בארבעה בשבא דהוא שתא יומין לירח אדר שני שנת אתתקס"ד שנין לשטרי במאתא אלציח (או אלדיק)...
ביב': פנקס השליחות 25, צדוק 381, כת"י בניהו 335-44295
הכפר שכן על שפת נהר בנא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר, אך לא ידוע גודל הקהילה. המשפחה המרכזית בכפר היתה משפחת אבדר.
ביב': שלום בני משה, דור לדור יספרו ע' 136
בנפת ארחב חיו יהודים בכפרים שונים, אך לא ידוע לי אם חיו יהודים גם בכפר הזה.
ביב': מסעות חבשוש ע' 70
בנפת כ'ובאן הישובים הבאים: ג'וראן, צ'ובאר, מורח, רצ'מה, ועוד.
בשנת תרי"ב-1852 העתיק הסופר ר' זכריה בן שלום קתוע את ספר השחיטה ימין משה בישוב נכס או צרם. יתכן והכוונה לכפר זה. בשער כתב היד כתוב: נעתק פה ק"ק אלנכס (או אלצרם). נכתב במימון ר' זכריה בן שלום, כנראה.
בקולופון כתוב:
ונשלמה... סיון שנת בקס"ג (תרי"ב-1852) ונכתבה על שם... זכריה בן שלום ממשפחה טובה (בכתיבה שונה)...
ביב': גלוסקא ע' 422, אנציקלופדיה א' ע' 584, צדוק 638 המקור: סעיד מורי מכפר סבא
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. לא ידוע לי מספר המשפחות ושמותיהן.
ביב': צדוק 552 המקור: יחיא חדאד מר"ג, גויטין כרטסת 947
הכפר נמצא ליד נאד'רה, מסביבו כ"ה כפרים מוסלמים.
בשנת תר"ס-תרס"ב (1900-1902) הגיעו למקום ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי והשד"ר ר' חיים כהן פרידמן, שליח בית חולים ביקור חולים וישיבת עץ חיים בירושלים. הם לחצו להשלמת בניית מקווה במקום. מקור המים של הכפר היה במעיין, במרחק שעתיים הליכה.
בכפר חיו יהודים בלבד, ובעבר מנתה הקהילה היהודית חמישים משפחות בערך. בשנת תש"ו-1946 פרצה מגיפה בכפר, אשר...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 1, רצהבי, במעגלות ע' 53, צדוק 835, גויטין כרטסת 949, עבודת גמר, כרמלה אבדר: עבודת גמר אונברסיטה העברית ירושלים 1988, תימא ד' אגירת תבואה בכפר צרם אלעוד שבתימן ע' 127- 138
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »