נצ'יר

ליד הכפר סבלאן.

בכפר חי זכריה גלוסקא בילדותו, לימים יו"ר התאחדות התימנים בישראל, אשר שלחה סיוע גדול ליהודים בתימן. בשנת תרס"ח-1908 עלו לארץ קבוצת עולים מכפר נצ'יר, אזור כ'ולאן וצעדה. הם יצאו אחרי חג הסוכות תרס"ט-1908. האחריות והאירגון הוטלו על אברהם עפגין. בקבוצה היה גלוסקא ומשפחתו. שיך הכפר נצ'יר הוביל את השיירה עד הגבול, ומשם מסר את אחריות על השיירה לשיך השני כמקובל בתימן לבני חסות. לאחר שנים עשר ימי הליכה הגיעו לאבו עריש, משם לחוף ים סוף בגיזאן. משם הפליגו לחוף ג'דה שבסעודיה, ומשם עלו על אנית משא טורקית לביירות שבלבנון, ומשם ליפו.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחות.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא צעטי ריאל, יחיא מהאצרי ריאל וסעיד קהא שלוש ריאל.