צ'וּרַאב

באמצע המאה הי"ט חי בצ'וראב מרי יחיא בן סעדיה עוזירי וחיבר את הספרים שערי קדושה, הלכות נידה בשנת תרי"ג-1853, פרי צדיק בשנת תרי"ח-1858 וזבחי אלהים העוסק בהלכות שחיטה בשנה זו.

בשנת תרמ"ז-1887 העתיק בצ'וראב הסופר ר' יוסף בן שלמה עוזירי, את ההגדה של פסח. הוא מתושבי הכפר רדם, שליד צנעא, וכנראה, נדד לפרנסתו. נכתב במימון ר' משה נחמ"ן.

בקולופון כתוב:

בריך רחמנא דסייען, נכתבה ונשלמה ה"ה ביום ג' כ"ו אדר שנת בקצ"ח לשטרי התרמ"ז ליצירה (1887) בעיר צ'וראב תוו"ת וירושלם תבנה ותכונן בב"א. והכותב קל הקלים הצעיר מפת"ו בן בכי"ץ (בא"ת ב"ש. יוסף בן שלמה) בן אברהם בן יודא סאלם אלעזירי השוכן בעיר רבו דבריו משמן (רדם), נכתבה על שם משה נחמ"ן יש"ל אכי"ר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן בן סלימאן ריאל, בנו סאלם ריאל, מוסא עזירי ארבע ריאל, יחיא עזירי שמונה ריאל, סאלם עזירי ארבע ריאל ורבע, יוסף עזירי שש ריאל, יוסף פקעה ובניו מאיר וחיים שש ריאל, סאלם פקעה שתי ריאל ורבע, חיים פקעה, בנימין בן מרי סאלם ערק ריאל, סלימאן בן מרי סלימן ערק, יהודה ערק, סאלם ערק, מוסא סעיד גהסי שלוש ריאל, מרי שמואל בוטא שתי ריאל, סאלם בוטא שלוש ריאל, מוסא אשתב שלוש ריאל, מרי יוסף מוושר, מוסא יהודה שש ריאל ורבע, דאוד בנו, אברהם בן סאלם ריאל, מוסא מוושר, סאלם צברי שתי ריאל, סאלם משרקי שתי ריאל ורבע, סעיד שמחי שתי ריאל ורבע, דאוד שמחי שלוש ריאל, מרי שלום מוושר ארבע ריאל, והנשים: שמעה בת עזירי ריאל ורבע, סעדה בת דאוד שתי ריאל וסעדה בת עזירי ארבע ריאל.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סאלם ערק, מרי שמואל בנטא, מרי יוסף מוושר ומרי שלום מוושר.